cross-posting. may be relevant also here.
---------- Forwarded message ---------- From: Itzik Edri itzik@infra.co.il Date: 2013/7/29 Subject: [PRESS] How can find out where stocks go? Search them Wikipedia (Hebrew) To: Communications Committee wmfcc-l@lists.wikimedia.org
Translation of the article summery: Physicist Dr. Dror Kenneth and his colleagues have applied for capital markets research methods of physicists and mathematicians - and revealed surprising findings, among other things, they showed that interest financial article on Wikipedia may indicate the direction in which the stocks market goes
http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.2082609
*מחקר // איך אפשר לגלות לאן הולכים שוקי המניות? חפשו בוויקיפדיה* הפיסיקאי ד"ר דרור קנת ושותפיו למחקר יישמו על שוקי ההון שיטות מחקר של פיסיקאים ומתמטיקאים - וגילו ממצאים מפתיעים; בין השאר הם גילו שעניין רב במושגים פיננסיים בוויקיפדיה יכול להצביע על הכיוון שאליו נע השוק
09:55 28.07.2013 מאת: אפרת נוימן לאן הולכים השווקים הפיננסיים? האם תימשך מגמת העליות בוול סטריט? האם הגיע הזמן להסיט כספים לאירופה? מה צפוי בשווקים המתפתחים? איך כדאי לחלק את תיק ההשקעות הגלובלי? מי שיידע לענות על השאלות האלה נכונה ולהשקיע את כספו בהתאם, יוכל להתעשר חיש קל. אלא שלאיש אין תשובות ודאיות. לכן יושבים בכל יום גדודי משקיעים ואנליסטים ודוגרים על ניתוחים ותחזיות כלכליות. את כל המידע שהם מפיקים הם משקללים אל מול העדפת הסיכון האישית שלהם - וכך בונים את תיק ההשקעות שלהם או של לקוחותיהם. אמנם אין תשובה חד־משמעית לשאלות האלה, אך יש אנשים שעדיין מנסים לחפש אחת כזאת - ולא כולם כלכלנים. בימים אלה עובדת קבוצה של פיסיקאים באוניברסיטה של בוסטון על מחקרים שיכולים לשפוך אור נוסף על השאלה לאן הולכים השווקים. הקבוצה, בהובלתו של פרופ' יוג'ין סטנלי, בודקת מהו הקשר בין המדיה החברתית לאירועים כלכליים. אחד החברים בקבוצה, הישראלי ד"ר דרור קנת, פירסם במאי מאמר במגזין Nature עם עמיתים מהקבוצה. המאמר דן במחקר שבדק אם צפייה בעמודי ויקיפדיה שעוסקים במונחים פיננסיים יכולה לחזות שינויים במדד דאו ג'ונס. "ויקיפדיה מאפשרת גישה למספר הצפיות לפי מושגים", מספר קנת. "בדקנו את הצפייה במושגים ברזולוציה שבועית וברזולוציה יומית והראינו שיש מושגים מסוימים - למשל חוב, משבר או בועה - שיכולים לתת ניבוי טוב של שינוי במדד". במקביל נעשתה עבודה דומה, של חבר אחר בקבוצה, על גוגל שפורסמה באפריל, ושגם בה היה קנת מעורב. "הגענו לאותה המסקנה גם בעבודה על גוגל, ועכשיו נעשית עבודה על טוויטר, שבוחנת אם ציוצים בנושאים פיננסיים יכולים לתת ניבוי של התנהגות השווקים" מה לפיסיקאי כמו קנת ולמחקר בעניינים פיננסיים? התחום הזה, של חיבור בין כלכלה לפיסיקה, נקרא "אקונופיסיקה", וקנת מספר כי הוא מקווה לקדם אותו בישראל. "כמו בפיסיקה, גם במחקר עם אוריינטציה פיננסית המטרה היא לחפש חוקים כלליים ופשוטים שנמצאים בתוך המערכת המורכבת", הוא מסביר. "פיסיקאים מביאים זווית ראייה ושיטות חדשות לעולם הפיננסי. הם מתעניינים במערכות גדולות ובאינטראקציה שבין הרכיבים שכלולים במערכות האלה. במקרה של שווקים פיננסיים, מדובר גם במערכת גדולה - שהרכיבים שלה הם אנשים". "לפתח כלים ליצירת יציבות" קנת החל לפעול בתחום האקונופיסיקה כחלק מהתואר השני שלו בפיסיקה, והמשיך לעסוק בתחום זה בעבודת הדוקטורט תחת הנחייתו של פרופסור אשל בן יעקב, במעבדה למערכות ביולוגיות מורכבות שבבית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב. לפני כשנה פירסם קנת מאמר בעיתון המדעי PLoS ONE, בשיתוף עם פרופ' בן יעקב וחוקרים גרמנים, בעקבות מחקר שבחן את ההשפעה והתלות בין שוקי הון במדינות שונות. החוקרים בחנו נתונים של 1,124 מניות בין שנת 2000 ל–2010 בשישה שוקי הון - בבריטניה, בגרמניה, בארה"ב, בסין, ביפן ובהודו. "הרעיון בפרויקט הזה היה לבדוק ולהבין איך השווקים משפיעים זה על זה. המתודולוגיה השתמשה בבדיקת קורלציות (מתאמים). מחקרים קודמים הראו שמתאם גבוה בין מניות מתקיים בדרך כלל בעת ירידות חדות בבורסה - ככל שהירידות מתחזקות המתאם מתחזק, מכיוון שכולם בורחים יחד. אנחנו בדקנו אם אירועים שמתואמים, כמו עלייה במניות בשוק אחד, זולגים גם לשוק אחר וגורמים בו לעלייה. מטרת המחקר היתה לבחון זליגה של משברים משוק אחד לאחר. "מבחינת המשקיעים, זה נותן אינדיקציה למה שעלול לקרות. אם קורה משהו ביוון, איך זה יכול להשפיע על השוק שאני נמצא בו? זה חשוב גם מהצד של הרגולטור. נכון שאפשר להשתמש בזה גם למטרות השקעה, אבל המטרה העיקרית שלנו היתה לפתח כלי ליצירת יציבות פיננסית - ולשם אנחנו שואפים במחקר ההמשך". האנליזות במחקר היו מורכבות. החוקרים הסתכלו בכל שוק על כ–200 מניות, חישבו את הקורלציות בין המניות ואת האופן שבו הן משתנות על פני זמן. "כבר בשלב הזה רואים דברים מעניינים - למשל שיש תקופות שבהן הקורלציות מתחזקות, יש התפרצויות של קורלציות. בדקנו אם יש דמיון בין השינויים בקורלציות בשוק א' לעומת שוק ב', האם כשהקורלציה בשוק א' עולה, זה מנבא גם שהקורלציה בשוק ב' הולכת לעלות או לרדת. "באופן כללי אפשר לומר שהמחקר מצא שיש השפעה בין שווקים, ועכשיו אנחנו מרחיבים את המחקר לשווקים נוספים ולרזולוציות זמן קצרות יותר - מה שיאפשר מעקב אחרי זרימת מידע כלכלי והשפעה כלכלית בין שוקי העולם", מסביר קנת. "הרעיון הוא לתאר כיצד אינטרקציה בין מרכיבי המערכת, למשל בין מניות, מביאה לשינוי בהתנהגות הכללית (כלומר של כלל השוק המקומי), שגוררת התנהגות של הפרטים בשוק אחר. במלים אחרות, הכוונה היא לבחון כיצד הפרט משפיע על הכלל, שמשפיע בהמשך על הפרט, ולבחון את המשוב ביניהם. "פיתחנו מתודולוגיה שמתארת את זה. המסקנות היו שאפשר להשתמש במתודולוגיה הזאת כדי לזהות קשרים בין שווקים דרך הקורלציות, ויותר מכך - לבחון כיצד שוק אחד ישפיע על שוק אחר. למשל, ראינו בתבניות שיפן יותר דומה לשווקים מערביים כמו ארה"ב - ופחות לסין והודו. ראינו עדויות לכך שיש זמנים שבהם אפשר לזהות קורלציות בין מדינות באותו כיוון. מעבר לכך, תוצאות המחקר הראשוני מראות כי ניתן לזהות זמנים שבהם קורלציות בשוק אחד ינבאו קורלציות בשוק אחר, וזהו מידע משמעותי ביותר". מניה ומדד - מי מושך את מי? בעבודה חדשה יותר שפורסמה באחרונה במגזין Nature נבדק הקשר בין המדד למניות שמרכיבות אותו. העבודה נעשתה על ידי קנת כחלק מתוכנית מלגות מחקר של רשות ניירות ערך, בהנחייתה של ד"ר גתית גור־גרשגורן, הכלכלנית הראשית וראש מחלקת מחקר כלכלי ברשות, ובשיתוף פרופ' בן יעקב ופרופ' סטנלי מאוניברסיטת בוסטון. קנת מסביר שהמוטיבציה למחקר היא עבודות שנעשו בעבר, והראו כי ברזולוציות יומיות המדד משפיע ומושך במובן מסוים את המניות שמרכיבות אותו. המניות הן אלה שנוטות לעקוב אחרי השינויים במדד - ולא להפך. על פניו, זה יכול להישמע מוזר. המדד מורכב ממניות, ולכן כשהמניות עולות, המדד עולה. אבל מכיוון שהמדד נסחר בפני עצמו וכולם רואים אותו, עוקבים אחריו ומשקיעים במוצרים שעוקבים אחריו - זה גורר תגובה של משקיעים. ברזולוציה של היום הבודד, המדד הוא זה שמושך את המניות. שאלת המחקר של קנת ושותפיו היתה אם זה גם תקף ברזולוציות זמן קצרות - למשל של שניות בודדות. באותה תקופה שבה נבדקו הנתונים, 2006–2010, הערך של מדד ת"א 25 התפרסם בכל 30 שניות. החוקרים בדקו כל 15 שניות את המחירים של המניות שהרכיבו את המדד ולפי המשקל שלהן בנו מדד מדומה, סינתטי. את המדד הסינתטי שעודכן כל 15 שניות הם השוו לערך של ת"א 25, שהתפרסם כל 30 שניות. המטרה היתה לראות מי מושך את מי, והמסקנה היתה שהמניות מובילות את המדד - בניגוד למה שרואים ברזולוציה יומית. בטווח הזמן שבין פרסומי המדד יש לסוחרים חלון שניתן לנצל אותו - מעין ארביטראז'. "המחקר עצמו הוא תצפיתי, והוא מראה שלקבוצת הסוחרים הפועלים בתדירות גבוהה יש נגישות למידע לפני כלל ציבור הסוחרים. כשהם יודעים שהמניות מובילות את המדד, באותו פרק זמן עד לפרסום הבא הם יכולים לבצע פעולות מסחר שיניבו להם רווחים", מסביר קנת. "קצת אחרי שסיימנו את המחקר, ב–2010, הבורסה שינתה את טווחי פרסום המדד ל–15 שניות. בבורסה של ניו יורק, למשל, הטווח הוא בין שנייה ל–15 שניות, כדי למנוע מצבים שבהם משקיעים מתוחכמים יודעים לנצל את המצב".