מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
שלב ראשון: 255,000 חיילים ו-510 טנקים
כוחות תגבורת: כ-80 אלף חיילים ו-400 טנקים
שלב ראשון: 120-140 אלף חיילים, כ-150 כלי רכב משוריינים (כ-60 אלף חיילים וכ-70 כלי רכב משוריינים במבלט קורסון-צ׳רקאסי).
כוחות תגבורת: 80-60 אלף חיילים, לפחות 250 כלי רכב משוריינים
24,286 הרוגים ונעדרים ו-55,902 פצועים
850-728 טנקים מושמדים
כ-40 אלף הרוגים פצועים ונעדרים. מתוכם 31 אלף מהכוחות שכותרו בכיס קורסון (כ-19 אלף הרוגים, נעדרים ושבויים, וכ-12 אלף פצועים) וכ-9,000 נפגעים מהכוחות שהשתתפו במאמצי החילוץ (לפי מקורות גרמניים)
כ-60 אלף אבדות, מתוכם 20–25 אלף נפגעים ליחידות שהשתתפו במאמצי החילוץ (לפי דאגלס נאש)
76-73 אלף הרוגים, פצועים ונעדרים, מתוכם כ-18 אלף שבויים (לפי מקורות סובייטים)
כ-300 טנקים ותותחי סער מושמדים
קרב קורסון, הידוע גם כקרב על כיס קורסון-צ'רקאסי, היה קרב חשוב במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנערך בשטח אוקראינה המערבית בחודשים ינואר ופברואר 1944 בין כוחות הצבא האדום לבין צבא גרמניה הנאצית. במסגרת הקרב כיתרו כוחות משתי חזיתות סובייטיות כוח גרמני שכלל כ-60 אלף חיילים, במבלט גרמני באזור הערים צ'רקאסי וקורסון בגדה המערבית של נהר דנייפר מדרום לקייב. הכוחות הסובייטיים ניסו להשמיד את הכוח הגרמני המכותר, ובמקביל נאלצו ללחום כדי למנוע מכוחות חילוץ גרמניים חזקים מקבוצת ארמיות דרום לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוחות המכותרים.
ב-17 בפברואר, לאחר למעלה משלושה שבועות של קרבות קשים, הצליח חלק מהכוח הגרמני המכותר לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוח החילוץ לאחר שנטש מאחור כמעט את כל ציודו הכבד. שני הצדדים היריבים ספגו אבדות כבדות במהלך הקרב, אך הוא שאב חלק גדול מהעתודות הניידות של קבוצת ארמיות דרום הגרמנית, החליש את כוחה, ויצר את התנאים שאפשרו לצבא הסובייטי לפתוח בשורת מתקפות מוצלחות בשטח אוקראינה המערבית במהלך החודשים הבאים.
 |
לֹא אוֹשִׁיט אֶת יָדִי – הֲתָבִין? |
 |
| – על אהבה שאינה ממומשת, מתוך השיר "אני ואתה" מאת רחל המשוררת. | ||
שמורת הטבע עין אפק היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר רמסר" בהתאם לאמנת רמסר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים. מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם אפק, שנזכרת במקרא כחלק מנחלת שבט אשר: "לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם... וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב" (יהושע י"ט 24-30). מקור השם באפיקי המים הרבים באזור (נחל נעמן).
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.
