צ'ארלס הוֹהי (1925–2006) היה מדינאי אירי שכיהן כטישַך (ראש ממשלת אירלנד) מטעם מפלגת פיאנה פול. הוא כיהן במשרה במשך שלוש קדנציות בין השנים 1979–1992. הוהי נבחר לראשונה לדאל אירן, הפרלמנט האירי, ב-1957, ונבחר מחדש בכל מערכות הבחירות עד 1992. כיהן גם כשר הבריאות והרווחה (1977–1979), כשר האוצר (1966–1970), כשר החקלאות (1964–1966) וכשר המשפטים (1961–1964).

הוהי נחשב לאחד הפוליטיקאים האירים הדומיננטיים והשנויים במחלוקת, בתקופתו. עם כניסתו לממשלה בתחילת שנות השישים הפך להיות סמל לדור חדש של שרים איריים. כראש ממשלה, נזקף לזכותו, על פי כמה כלכלנים, השינוי לטובה בכלכלת אירלנד של סוף שנות השמונים. עם זאת, הקריירה הפוליטית שלו עמדה גם בסימן של כמה שערוריות. כשר אוצר, היה הוהי מעורב בשערוריית הנשק של 1970, שערורייה שכמעט וחיסלה את הקריירה שלו. לאחר ששוקם המוניטין שלו, הוא ניזוק שוב עקב פרשת רצח מוזרה שאירעה ב-1982, כשכיהן כראש ממשלה. ארבע פעמים הוא עמד בפני הדחה מתפקידו כמנהיג המפלגה, ובכל פעם הצליח "לחמוק" מהדחה זו, מה שהעניק לו את הכינוי "הודיני הגדול". גילויים על חלקו בשערוריית הציתות לטלפונים אילצו אותו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה, ואף לפרוש מהחיים הפוליטיים, ב-1992.

לאחר פרישתו של הוהי, גילויים נוספים על שחיתות, מעילות, העלמות מס ורומן מחוץ לנישואין שנמשך 27 שנים, הכתימו לחלוטין את המוניטין שלו. הוא מת מסרטן הערמונית ב-2006, בגיל 80.