ציטוט יומי
 |
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. |
 |
| – ספר משלי, פרק כ"א, פסוק כ"ג. | ||
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
הפנתאון (בלטינית: Pantheum; בעברית נוהג השם היווני המקורי) הוא מבנה מתקופת רומא העתיקה הנמצא בעיר רומא שבאיטליה. מקור השם "פנתאון" במילה היוונית Πάνθεον, שפירושה "מקום [סגידה ל]כל האלים".[1] השימוש בשם בהקשר זה רווח בתקופה ההלניסטית שבה סגדו לכל האלים באופן קולקטיבי. מכאן שאוב ייעודו המשוער של המבנה, אם כי לא ידוע בדיוק לאיזו כת השתייך.[2]
המבנה הוקם לראשונה, ביוזמתו של אגריפה, תחת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס (27 לפנה"ס – 14 לספירה) כחלק ממתחם שדה מרס. המבנה נהרס על ידי ברקים ואש ונבנה מחדש מספר פעמים, בשנים 80 ו-100 לספירה.[2] הפנתאון הניצב כיום ברומא, משויך לתקופתו של הקיסר אדריאנוס, והדעה הרווחת במחקר היא שבנייתו החלה לא לפני 117 וחנוכתו הייתה בין השנים 126-128.[3]
בעת העתיקה, לצד תפקודו המשוער כמבנה בעל ייעוד דתי, שימש הפנתאון גם כמקום מפגשו של הסנאט הרומי.[4] במאה ה-7 הוסב שימושו לכנסייה, המוכרת בשם "סנטה מריה רוטונדה" (Santa Maria Rotonda).[5]
בקדמת המבנה האדריאני מבואת כניסה המכונה "פרונאוס": פורטיקו ריבועי בעל גמלונים הנתמכים על ידי שמונה עמודים קורינתיים ומחלקים את חללו לשלוש ספינות (nave). לפרונאוס צמודה רוטונדה, חלל פנימי ייחודי (Cella) בצורת צילינדר (קוטר חיצוני כ-65 מטר, קוטר פנימי 43.3 מטר) המקורה בכיפה יצוקה מבטון רומאי (opus caementicium)[2] על בסיס אדמת פוצולנה. עד היום זוהי כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה (unreinforced concrete).[6] במרכזה של הכיפה אוקולוס, פתח עגול לשמים, שדרכו נכנס אור טבעי לחללו הפנימי של המבנה.
הפנתאון ברומא הוא המבנה הרומי המונומנטלי שנשמר באופן הטוב ביותר כ-1,900 שנה, ובחללו הפנימי ניתן למצוא שימוש בחיפוי שיש במגוון צבעים עשיר. אף על פי כן, הסביבה העירונית שלו השתנתה באופן דרמטי: מפלס הרחוב והפיאצה הוגבהו ב-10 עד 15 מטרים. מבנים מימי הביניים ומתקופת הרנסאנס נבנו על גבי מחצית משטח הפורום הרומי המקורי שהיה בקדמתו, והמבנים העתיקים שתחמו אותו בעבר מדרום, מזרח ומערב, נעלמו כולם.[1]
המבנה מהווה מוקד משיכה לתיירים מרחבי כל העולם. בקדמתו כיכר הנקראת "פיאצה דלה רוטונדה" (Piazza della Rotonda).
מארי קירי, חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, כלת שני פרסי נובל: פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה", ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום". קירי נולדה בפולין בשנת 1867 שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית. בגלל מינה ובגלל פעולות תגמול אנטי-פולניות של השלטונות הרוסיים לא הותר לה להיכנס לאוניברסיטה ולכן עבדה במשך מספר שנים כמורה. ב-1891 בהיותה בת 24 עברה לפריז ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון, והייתה האשה הראשונה ללמוד שם. קירי נפטרה ב-1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.