סכר קניון גלן הוא סכר קשת על נהר הקולורדו בצפון מדינת אריזונה בארצות הברית, בסמוך לעיירה פייג'. הסכר נבנה כדי לשמש כתחנת כוח הידרואלקטרית וכדי לווסת את זרימת נהר הקולורדו מאגן הקולורדו העליון לאגן התחתון. מאגר המים שמאחורי הסכר קרוי אגם פאוול, האגם המלאכותי השני בגודלו בארצות הברית, והוא מתמשך הרחק לתוך מדינת יוטה. הסכר קרוי על שם קניון גלן, סדרה של נקיקים צבעוניים, שרובם מצויים כיום מתחת למי המאגר.

הקמת הסכר הוצעה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחלק ממיזם אגירת מי נהר הקולורדו, מפעל מים של לשכת הטיוב של ארצות הברית (U.S. Bureau of Reclamation, בראשי תיבות USBR), סוכנות פדרלית הפועלת במסגרת מחלקת הפנים של ארצות הברית. המיזם נועד לפתח מאגרי מים בחלקו העליון של נהר הקולורדו ובכמה מיובליו. המטרה העיקרית של המיזם הייתה ליישם את חלוקת מי הנהר עבור המדינות באגן העליון של הנהר כפי שנקבע ב"הסכם נהר הקולורדו" – הסכם בין שבע מדינות בארצות הברית שנחתם ב-1922 וקבע את חלוקת מי הנהר בין המדינות שבהן הוא זורם. מטרה נוספת הייתה לאגור מים על מנת להבטיח כמות מים מספקת עבור האגן התחתון בשנים שחונות. המיקום הראשוני שהוצע על ידי USBR להקמת הסכר היה בקניון "אקו פארק" ביוטה. אולם לאחר התנגדות של ארגוני איכות הסביבה, כדוגמת מועדון סיירה, שפנו לבתי המשפט במטרה לעצור את המיזם, החליטה הסוכנות לבנות את הסכר בקניון גלן.

בניית סכר קניון גלן החלה ב-1956 והסתיימה ב-1966. כאשר המאגר התמלא, החל הסכר לשמש לוויסות זרימת המים במורד הנהר ולאספקת חשמל לתושבי האזור. ב-1983 שיטפונות גדולים כמעט גרמו להתמוטטות הסכר, אך האסון נמנע ברגע האחרון. באמצעות ריסון שיטפונות וגורמים נוספים שאפיינו בעבר את הקולורדו, גרם הסכר לשינויים פיזיים ואקולוגיים במורד הנהר. ההשפעות החיוביות והשליליות של הסכר שנויות במחלוקת, ומאמרים רבים נכתבו בזכותו ובגנותו.