מסה על שכל האדם הוא חיבור של הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק העוסק בתורת ההכרה, ביסודות הידע וההבנה האנושיים ובמגבלותיהם. המסה הודפסה לראשונה ב-1689, ולוק הספיק לערוך לאחר מכן שלוש מהדורות מתוקנות שלה, שהאחרונה מביניהן התפרסמה ב-1700. התאריך שרשום על כריכת המהדורה הראשונה הוא 1690, אך הספר הודפס בדצמבר 1689. גם אחרי שהמהודרה הרביעית יצאה לאור, לוק המשיך לערוך ולתקן את המסה עד מותו ב-1704. ב-1706 יצאה מהדורה חמישית שכללה את התיקונים האלה ונוספו לה קטעים מהמחלוקת בין לוק לבין אדוארד סטיגלינפליט. ב-1710 יצאה מהדורה שישית, וב-1714 יצאה מהדורה שביעית הכלולה באסופת "כל כתבי לוק". לוק גם פיקח על התרגום לצרפתית שיצא ב-1700. המסה נחשבת לטקסט מכונן בתולדות האמפיריציזם המודרני. לוק מבקר בה את הרעיון לפיו קיימים מושגים אוניברסליים הטבועים בכל בני האדם מלידה. הוא טוען שמקור כל הידע האנושי הוא בניסיון החושי ובניסיון העיוני. לפי לוק, בני אדם אינם חווים דברים בעולם באופן ישיר, אלא בתיווך האידיאות שנוצרות בשכלם בעקבות הניסיון. המסה דנה גם בתפקיד השפה ובקשיים הנוצרים עקב הצורך להשתמש במילים בשביל להבין ולמסור ידע. לוק דן בדרכים השונות להשגת ידע, מבחין בין סוגים שונים של ידע, ובשימוש בכוח השיפוט על מנת להבחין בין דרגות שונות של ודאות.