מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: קולורדו (נהר)

נהר קולורדואנגלית: Colorado River, בספרדית: Río Colorado, פירוש מילולי: הנהר הצבוע) הוא אחד משני הנהרות הראשיים בדרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו (הנהר השני הוא ריו גראנדה). אורכו 2,334 קילומטרים ואגן ניקוזו צחיח ברובו ומקיף חלקים משבע ממדינות ארצות הברית ושתיים ממדינות מקסיקו. מוצא הנהר במרכז הרי הרוקי בארצות הברית, והוא זורם בכיוון כללי לדרום-מערב לרוחב רמת קולורדו ודרך הגרנד קניון אל אגם מיד בגבול שבין אריזונה לנבדה, שם הוא פונה דרומה לעבר הגבול עם מקסיקו. לאחר שהוא נכנס למקסיקו, מגיע הנהר לדלתה של הקולורדו בקצה הצפוני של מפרץ קליפורניה בין המדינות באחה קליפורניה וסונורה.

הנהר מפורסם בקניונים המרשימים שהוא יוצר ואשדות המים הלבנים, והוא מקור מים חיוני לאזורים החקלאיים והעירוניים באזורים המדבריים של אמריקה הצפונית.[3] זרימת המים בנהר וביובליו נשלטת על ידי מערכת גדולה של סכרים, מאגרי מים ומובילי מים, המטים כ-90% ממימי הנהר בארצות הברית לבדה על מנת לספק מים להשקיה ולשתייה לכ-30 מיליון אנשים בתוך אגן הניקוז שלו ומחוצה לו.[4] הספיקה הגבוהה יחסית של מי הנהר והשיפוע התלול של מורד הנהר מנוצלים ליצירת אנרגיה הידרואלקטרית, והסכרים העיקריים על הנהר מווסתים את דרישות השיא של צריכת החשמל במרבית שטחי דרום-מערב ארצות הברית. צריכת מים הולכת וגוברת גרמה לייבוש 150 הקילומטרים האחרונים של הנהר עד כדי כך שמאז שנות ה-60 של המאה ה-20 לא מגיעים מי הנהר לים באופן קבוע.[4][5][6]

ילידי אמריקה התיישבו באגן הנהר קולורדו לפני 8,000 שנים לפחות. תחילה כציידים-לקטים, ולאחר מכן, בין לפני 2,000 שנים ל-1,000, התקיימו על גדות הנהר ויובליו תרבויות חקלאיות נרחבות, שהיו, ככל הנראה, מתרבויות הילידים המתקדמות ביותר באמריקה הצפונית. משערים שחברות אלו התמוטטו בשל שילוב של סיבות, בהן בצורת חמורה ושיטות עיבוד אדמה לקויות. מרבית הילידים השוכנים כיום באגן הם צאצאים של קבוצות אחרות שהתיישבו באזור מאוחר יותר, לפני 1,000 שנים. אירופים נכנסו לראשונה לאגן קולורדו במאה ה-16, כאשר חוקרי ארצות ספרדים החלו למפות את האזור ולתבוע עליו חזקה. האזור הפך לחלק ממקסיקו כשזו קיבלה עצמאות ב-1821. המפגשים הראשונים בין האירופים לילידים היו מוגבלים תחילה לסחר בפרוות במקורות הנהר ומפגשי סחר גומלין לאורך חלקו התחתון של הנהר.

אגן הנהר קולורדו הפך חלק מארצות הברית ב-1846 במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, אך רוב מסלולו של הנהר היה עדיין בלתי מוכר ונושא למיתוס ולספקולציות. משלחות אחדות שרטטו מפות של הקולורדו באמצע המאה ה-19. אחת מהן, בהנהגתו של ג'ון וסלי פאוול, הייתה הראשונה ששטה באשדות של הגרנד קניון ב-1869. מגלי ארצות אמריקניים אספו מידע רב-ערך ששימש אחר כך לפיתוח הנהר לשיט ולאספקת מים. התיישבות רחבת היקף באגן התחתון החלה במחצית השנייה של המאה ה-19, כשספינות קיטור שימשו אמצעי תחבורה בין מפרץ קליפורניה למזחים לאורך הנהר קולורדו, שמהם יצאו דרכים ששירתו שיירות עגלות ללב טריטוריית ניו מקסיקו. מספר קטן יותר של מתיישבים התיישבו באגן העליון, שבו התגלו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-19 מרבצי זהב.

מפעלי הנדסה גדולים באגן הנהר החלו לפעול בתחילת המאה ה-20, כאשר נקבעו קווים מנחים רבים בסדרה של הסכמים פנים-אמריקניים ובינלאומיים, הידועים בכינוי "חוק הנהר" ("Law of the River"). הממשל הפדרלי של ארצות הברית היה הכוח המניע העיקרי מאחורי בניית מיזמי הנדסה הידראוליים באגן הנהר, אך היו מעורבות בהם גם סוכנויות מים רבות של המדינות או של הרשויות המקומיות. מרבית הסכרים באגן הנהר נבנו בין 1910 ל-1970, כשהסכר העיקרי, סכר הובר, הושלם ב-1935. הקולורדו הוא אחד הנהרות המבוקרים והמוסדרים ביותר על ידי חוקים בעולם,[7] כשכל טיפה ממימיו מוקצית למטרה מסוימת.

התנועה לאיכות הסביבה בדרום-מערב ארצות הברית מתנגדת להקמת הסכרים והטיית המים של מערכת הנהר קולורדו בשל ההשפעות המזיקות על האקולוגיה ועל יופיו הטבעי של הנהר ויובליו. במהלך בניית סכר קניון גלן התחייבו ארגוני איכות הסביבה לחסום כל פיתוח נוסף של הנהר, והצעות לסכרים נוספים ומובילי מים נדחו בשל התנגדות של אזרחים. כיוון שהדרישה למי נהר הקולורדו ממשיכה לגבור, קיימת גם מחלוקת נמשכת על רמת הפיתוח האנושי והבקרה על הנהר.

ציטוט יומי

אֵאוּרֵקָה!

"אאורקה" - ביוונית: "מצאתי", ביטוי ל"חווית ההארה", מיוחס לארכימדס, על פי ויטרוביוס ב"על אודות האדריכלות"

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת



ג'ואקינו רוסיני.

ג'ואקינו רוסיני היה מלחין איטלקי. בסך הכול הותיר אחריו במהלך שני עשורים, 39 אופרות שונות. בפרק זמן זה קנה לעצמו שם של אומן האופרה בופה (האופרה הקומית), אף שכתב גם אופרות רציניות. נפטר ב-13 בנובמבר 1868 ונקבר בפר לשז. ב-1877 הועבר גופו לפירנצה שבאיטליה מולדתו.  


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.