מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
גֶדר הצפון הייתה גדר תיל מבוצרת שהוקמה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון פלשתינה-א"י, במסגרת המאבק במרד הערבי. הגדר הוקמה בשנת 1938 בידי פועלים יהודים, עובדי חברת "סולל בונה". יהושע אשל היה אחראי על ביטחון העובדים, אשר לאחר סיום בניית קטע מסוים פירקו את המאהל והעתיקוהו למקום הבא. הקשיים בנושא השמירה הובילו לאחר זמן קצר לפנייה ליוסף הכט, אשר ב-1931 סיים את תקופת היותו "המפקד הארצי הראשון של ה"הגנה". יוסף היה ידוע בכישוריו לפקד ולהניע אנשים, לכן התבקש להצטרף לפיקוד על השמירה והיה מעורב יחד עם הבריטים בתהליכי הבנייה. לצד הגדר הוקמה שורה של מצודות טגארט ופילבוקסים. תוואי הגדר היה לאורך כביש הצפון, ובהמשך ממצודת כח לכנרת ומדרום הכנרת לירמוך, באופן שיישובי אצבע הגליל נותרו מחוץ לגדר.
על מידת ההצלחה של הגדר בדיכוי המרד הערבי ניטש ויכוח. רבים הסבורים כי הצלחתה בייעודה זה הייתה חלקית בלבד. מבחינת היישוב העברי בארץ ישראל, היה מדובר במעשה חשוב, שחשיבותו אף בעצם עשייתו. משלוח אלף פועלים (מתוך אוכלוסייה ובה 400,000 איש) לחבל ארץ קשה ועוין, על מנת לפתחו, היווה אתגר של ממש לכושר הארגון של היישוב. הגנתם של הגוֹדְרִים, שהוטלה גם היא על היישוב העברי, הייתה כשלעצמה מבצע צבאי קשה; בהפעלתו צברה "ההגנה" ניסיון וידע שלימים שימש אותה היטב. הקמת הגדר הייתה אחד ממבצעי התיישבות והביטחון הגדולים של היישוב העברי בימי המנדט הבריטי. מסכם דוד הכהן בספר זיכרונותיו:
"צר המקום מלספר את פרָטי מבצע הקמת הגדר. מבצע מדיני וביטחוני שלא היה דוגמתו באותם ימים... העלילה שבמבצע הייתה העיקר: עליית אלף איש לגבול הצפוני, ההררי, הבלתי־נודע, הסבוך בצמחִיה פראית של שיחים דוקרניים, ללא יִשוב יהודי באזור כולו, ללא ודאות היכן בעצם הגבול. הייתה זו אֵפּוֹפיה על כל פרטיה"
— דוד הכהן, עת לסַפֵּר, תל אביב, תשל"ד, 69–70
הגדר פורקה בין 1942 ל־1946, וכיום אין לה כל זכר. לאורך כביש הצפון מבנים ואתרים הקשורים להקמת הגדר ולפעולתה.
אם עליי לסכם את קונגרס בזל באמרה אחת – שאֶשמר מלבטא בפומבי – הרי היא זו: בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. לוּ אמרתי זאת היום בקול, הייתי נענה בצחוק מכל עבר. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים, יכירו בה הכול.
וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה הנאצית. כתב הכניעה הראשון נחתם ב־7 במאי לפנות בוקר. ברית המועצות לא הייתה מרוצה מנוסח ההסכם ומנסיבות החתימה ודרשה חתימה על כתב כניעה נוסף ב-8 במאי. הודעה על ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית פורסמה רשמית ב-9 במאי. ביום זה נחגג יום הניצחון בחבר המדינות. בחלק מהמדינות יום הניצחון באירופה מצוין ב-8 במאי.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.