מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי

תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי[1]לטינית: Res Gestae Divi Augusti) היא כתובת המיוחסת לאוגוסטוס קיסר ובה דיוקן עצמי ופירוט הישגיו של אוקטוויאנוס – לימים הקיסר אוגוסטוס, הפרינקפס הראשון של רומא העתיקה, הכתובה בגוף ראשון.

הטקסט לא נכתב כאוטוביוגרפיה, אלא כתיאור תעמולתי של הפרינקפס כראשון בעם הרומי (Populus Romanus). בתחילת הכתובת יש הקדמה קצרה, גוף הכתובת מכיל 35 פסקאות ולבסוף יש נספח. הפסקאות מקובצות לפי נושאים וניתן לחלקן בצורה הבאה: פסקאות 2–14 מתארות את הקריירה הפוליטית של אוגוסטוס; פסקאות 15–24 מתארות את מעשיו ותרומתו למען הציבור; פסקאות 25–33 מתארות את הישגיו הצבאיים והדיפלומטיים; ופסקאות 34–35 מסכמות את יחסו של העם הרומי למעשיו של אוגוסטוס. הנספח (שייתכן כי לא נכתב בידי אוגוסטוס) כתוב בגוף שלישי, ומונה את ההוצאה הכספית של אוגוסטוס לטובת העם הרומי, לבניית מבני ציבור ולשיקומם וכן לעזרה לקהילות שנפלו קורבן לאסונות טבע.

הטקסט פותח בתיאור השתלבותו של אוקטוויאנוס בפוליטיקה של הרפובליקה הרומית המאוחרת בגיל תשע עשרה (לאחר רצח אביו המאמץ יוליוס קיסר), בה מילא תפקיד "על דעת עצמו" ו"על חשבונו". המהלך שהתחיל אוקטוויאנוס ביוזמתו בגיל תשע עשרה קיבל במהרה את ברכתו של הסנאט הרומי – אף כי הברכה ניתנה בכפייה ולא מרצון. משם ממשיך אוגוסטוס ומפרט את כל המשרות והתפקידים שהסנאט והעם הרומי הפקידו בידיו: אף אחד לפניו לא השיג עמדה דומה במדינה הרומית, אף אחד אחר לא השיג ניצחונות רבים כל כך, או קיבל כבוד רב כל כך.

בשנה השבעים ושש לחייו, זמן קצר לפני מותו ולאחר שסיים להכניס את התיקונים האחרונים בטקסט של הכתובת, עדיין היה אוגוסטוס הדמות הדומיננטית ללא עוררין בזירה הפוליטית.

תחת הנהגתו של אוגוסטוס הגיעה האימפריה לשיא עוצמתה, יציבותה ויוקרתה – הן בפנים והן בחוץ. לשטחיה הגיעו משלחות מעמים רחוקים כדי לחלוק לה כבוד, כגון משלחות מהרי הקווקז, מעבר לנהר דון ומהודו. הסנאט והעם הרומיים הביעו את הכרתם בהישגיו ואף יצרו תוארי כבוד במיוחד עבורו: הסנאט העניק לו את השם "אוגוסטוס" ועיטר את דלת ביתו בדפנה ובכתר האזרחי; בבית הסנאט (Curia Iulia) הוצב מגן זהב בו נחרטו מעלותיו של אוגוסטוס: גבורה (Virtus), חנינה (Clementia), צדק (Iustitia) ואדיקות (קיום החובות בין האדם לאלים ולחברו - Pietas). קיומן של מעלות אלו באוגוסטוס הן ההצדקה לדרגה הייחודית שלו במדינה, והוא אף הוכר כ"אבי האומה" (Pater Patriae). עד סוף חייו נבחר אוגוסטוס 13 פעמים לקונסול ו-21 פעמים התקבל כאימפרטור (Imperator – מפקד מנצח).

אוגוסטוס

כל שרידי הכתובת נמצאו בפרובינקיית גלטיה שבאסיה הקטנה. חלק גדול מהטקסט החרוט בכתובת היה מוכר להם: מעשיו העל־אנושיים של אוגוסטוס סופרו שוב ושוב. פקידי הפרובינקיה העבירו בכל מקום במחוז החלטות לכבוד שליטם הרחוק והציבו את פסליו במקומות מכובדים. ליד פסלים אלו הוקמו מזבחות, ולפניהם התכנסו תושבי המחוז מדי שנה כדי להישבע אמונים לו ולילדיו, תוך שהם מבטיחים להגן עליו ולוּ גם במחיר חייהם.

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת


כניסה למערת קבורה בבית שערים. בפתח המערה רואים את דלת האבן שסגרה את הכניסה למערה שעוצבה בדומה לדלת עץ.

הכניסה למערת הכוכים בנקרופוליס של בית שערים. בפתח המערה רואים את דלת האבן שסגרה את הכניסה למערה שעוצבה בדומה לדלת עץ. מערה זאת הייתה המערה השישית שהתגלתה בחפירות שהתקיימו באתר על ידי בנימין מזר בין השנים 19361940. המערות התגלו אקראית על ידי אלכסנדר זייד. מערה זאת נמצאת ב"מתחם מערות המנורה" השוכן דרומית-מערבית למתחם הראשי, והיה המתחם הראשון שנחפר. המערות קיבלו את מספרן לפי סדר גילוין. המתחם היה סגור במשך שנים, ונפתח לביקורים רק ב-2009. "מערת הכוכים" שוכנת מחוץ למתחם הסגור, ליד דרך עפר היורדת מקריית טבעון.


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.