ערך מומלץ: נשות ניחומים
נשות ניחומים היו נשים וילדות (בנוסף למספר קטן של גברים),[1][2] שאולצו בכוח להיות שפחות מין על ידי הצבא היפני הקיסרי לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.[3][4][5] המושג "נשות ניחומים" הוא תרגום מקובל של המונח 慰安婦 בשפה היפנית (בתעתיק: אִיאֵנפוֹ) ושל המונח 위안부 בשפה הקוריאנית (בתעתיק: וִיאֵנבּוֹ).[6][7] המונח איאנפו עצמו הוא לשון נקייה למילה 娼婦 ביפנית (בתעתיק: שׁוֹפוּ), שמשמעותה היא זונה.
ההערכות לגבי מספרן של הנשים שהיו מעורבות בתופעה נעות בין המספר המינימלי של כ-20,000 נשים,[8] לבין המספרים המקסימליים של 360,000 עד 410,000 נשים על פי המקורות הסיניים. המספרים המדויקים עדיין נמצאים תחת חקירה ושנויים במחלוקת. רוב הנשים היו מהארצות הכבושות בידי היפנים, כולל קוריאה, סין והפיליפינים,[9] אף על פי שנשים מבורמה, תאילנד, וייטנאם, מלזיה, טאיוואן (אז שטח כיבוש יפני), אינדונזיה (אז איי הודו המזרחית ההולנדים), מזרח טימור (אז טימור הפורטוגלית),[10][11] ושטחי כיבוש יפנים אחרים, שימשו כשפחות מין ב"תחנות ניחומים" צבאיות. התחנות היו ממוקמות ביפן, בסין, בפיליפינים, באינדונזיה, במלזיה, בתאילנד, בבורמה, בגינאה החדשה, בהונג קונג, במקאו ובהודו-סין הצרפתית.[12] מספר קטן של נשים ממוצא אירופאי מהולנד ומאוסטרליה נפלו גם הן קורבן לתופעה.
על פי העדויות, נשים צעירות מהארצות שהיו תחת הכיבוש היפני, נחטפו מבתיהן. במקרים רבים, פותו נשים בהבטחות שווא לעבודה בבתי חרושת ובמסעדות. מרגע שהן "גויסו", נכלאו הנשים בתחנות הניחומים בארצות זרות.
_-_par_Felix_Nadar_(1820-1910).jpg)