תמונה מומלצת
הגדה של פסח מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
בעבר, פרויד (יושב משמאל) ואיתו רוב התאורטיקנים, דגלו בעיקרון האנונימיות של המטפל, ואילו פרנצי (עומד מימין) האמין שמידה מסוימת של חשיפה עצמית יכולה לקדם את הטיפול.
לחצו על האישים השונים כדי להגיע לערכים המורחבים עליהם.
בפסיכותרפיה, חשיפה עצמית היא מצב שבו המטפל משתף רגשות או מידע אישי אודותיו בתהליך טיפולי, דבר העשוי להיות כלי משמעותי של התערבות טיפולית. חוקרים רבים שבדקו את הכלי מצאו כי יש בו פוטנציאל גבוה לקידום התהליך הטיפולי. לעיתים קרובות הוא בא לידי ביטוי כחלק אינטגרלי מתהליך זה, ויש לו תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר הטיפולי. יחד עם זאת, כתלות בדרך, בעיתוי ובסיבות לשימוש בכלי, הוא יכול להוות הפרה של הגבולות הטיפוליים והאתיים או לעיתים אף להקשות על הטיפול. ההבנה של החשיפה העצמית כעניין העוסק בגבולות בטיפול, והשלכותיה על הקשר ועל התהליך הטיפולי, חיוניים לכל מטפל[1][2].
הלגיטימציה של השימוש בחשיפה העצמית ככלי התערבות בידי המטפל הולכת וגוברת; זאת בניגוד לקביעתו של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שהתנגד לשיתוף המטופל בעולמו הפנימי של המטפל. יחד עם זאת, ממצאים מחקרים ראשוניים, מצביעים על כך כי מטופלים עם תסמינים משמעותיים חווים שיפור משמעותי יותר כשהמטפל משתף מידע אודות תחושותיו כלפי המטופל, הטיפול והקשר הטיפולי. עוד עולה כי חשיפה עצמית מעלה את ההערכה שחש המטופל כלפי המטפל, וכן מעלה את ההערכה של המטפל כלפי עצמו.[3]
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.