יהדות בִּיטוֹלָה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר או מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה הצפונית לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20. בראשית המאה ה-20 הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה כ-11,000 נפשות.

לקהילה, אשר בראשיתה התבססה על יהודים רומניוטים, היגרו בהמשך יהודים שגורשו מממלכת הונגריה, מבוואריה ומצרפת והקימו קהילות נפרדות. החל משלהי המאה ה-15, תחת השלטון העות'מאני, הגיעו לביטולה מגורשי ספרד ובהמשך מגורשי פורטוגל והתקבלו באהדה על ידי השלטונות. המגורשים הקימו שני קהלי מתפללים מרכזיים והתגוררו ברובע מיוחד בעיר העתיקה. בתקופה זו כיהנו ברבנות העיר רבנים ידועי שם כגון המהר"י בן לב ושלמה הכהן (מהרש"ך). נסיגתה ההדרגתית של האימפריה העות'מאנית השפיעה גם על הקהילה היהודית, ומשלהי המאה ה-17 ולאורך המאה ה-18 מתועדת הרעה כלכלית של יהודי מונסטיר, וכן מתיחות עם השלטונות ובין הקהלים על רקע נטל המיסים. לקראת מחצית המאה ה-19 נהנתה מונסטיר מתור זהב כלכלי ותרבותי, כתוצאה של הגירת אלפי סוחרים ואומנים אל הקהילה מהעיר החרבה ווסקופויה שבאזור אלבניה. במקביל הוכרזה מונסטיר כעיר הבירה של איילט רומליה והפכה למרכז צבאי ומנהלי. מהנדסים ואדריכלים אירופיים שהגיעו לעיר הניעו את פיתוחה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה חרבה העיר, והלוחמה הובילה להגירה המונית של יהודי העיר אשר נמשכה גם לאחר המלחמה. ב-1943, בעת מלחמת העולם השנייה, ביצעו הבולגרים אקציה בביטולה וגירשו 3,351 יהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה, בו נרצחו מרביתם. לאחר המלחמה התגוררה בעיר קהילה בת כמה עשרות נפשות. חלקם עלו למדינת ישראל עם הקמתה והשאר היגרו לסקופיה. המשפחה היהודית האחרונה של ד"ר חיים אברבנאל, מנהל בית החולים הממשלתי בעיר, ורעייתו ברטה, עלתה לישראל ב-1963. ב-2018 נקרא בית החולים הממשלתי בביטולה על שמו. ב-2015 חתמו משרד החוץ הישראלי וגורמים שונים מטעם מקדוניה הצפונית על הסכם לשיקום בית העלמין היהודי שהוקם ב-1497 ועל הקמת פארק זיכרון לקהילה שחרבה בשואה.