מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
תאונת המכרה בצ'ילה (או תאונת המכרה בקופיאפו, בספרדית: Copiapó) החלה בשעות אחר הצהרים של יום חמישי, ה-5 באוגוסט 2010, כקריסת סלעים במכרה לכריית נחושת וזהב סן חוסה, מכרה שעד למועד התאונה התקיימה בו פעילות כרייה כבר 121 שנים. המכרה ממוקם במדבר אטקמה, במרחק של 45 ק"מ מצפון לבירת מחוז אטקמה, קופיאפו, שבצפון צ'ילה.[1] הכורים שנלכדו כתוצאה ממפולת זו, שנודעו בכינוי "ה-33" (בספרדית: Los 33), נמצאו בעומק של 700 מטרים מתחת לפני האדמה ובמרחק של כ-5 ק"מ מהכניסה הראשית למכרה שעברה דרך מנהרת השירות הספירלית שלו. קבוצת האנשים, שהורכבה מכורים מנוסים ומצוותי תמיכה טכנית, יחד עם עובדים מנוסים פחות, שרדה במשך תקופת שיא של 69 ימים במעמקי האדמה עד לחילוצם.[2][3] חוסר היציבות הגאולוגית במכרה הישן והיסטוריה ארוכה של הפרת תקנות בטיחות מצדם של בעלי המכרה, הביאו לסדרה של קנסות שהוטלו עליהם ושל תאונות, כולל שמונה מקרי מוות, במהלך עשרות השנים שקדמו לתאונה ב-2010.[4][5][6] עקב ההיסטוריה הידועה לשמצה של המכרה, התקבלה בתחילה הסברה שקרוב לודאי שהכורים לא שרדו את קריסת הסלעים או שהם ירעבו למוות לפני שהם יימצאו, אם בכלל.
כחצי שנה לפני שארעה תאונת המכרה, חוותה צ'ילה רעידת אדמה קשה שלוותה בצונמי.
האמפתיה החזקה של העם הצ'יליאני שהופגנה כלפי הכורים וכלפי משפחותיהם, וההד הציבורי הרב, גרמו לממשלת צ'ילה ליטול את ניהול מבצע החיפוש וההצלה מידיה של בעלת המכרה הפרטית, "חברת הכרייה הראשונה של סן אסטבן" (Compañía Minera San Esteban Primera). המשאבים הניכרים שעמדו לרשותה של חברת הכרייה הממשלתית, "קודלקו" (Codelco), אפשרו לקדוח במהירות שמונה פירי בדיקה. ב-22 באוגוסט, 17 ימים לאחר שארעה התאונה, נכתבה הודעה באותיות אדומות גדולות שהוצמדה לקצה של מקדח, כאשר הוא הועלה אל פני השטח ולאחר שהוא חדר לאזור שצוותי החיפוש סברו שבו נמצאים העובדים הלכודים. על גבי ההודעה נכתב בפשטות: "אנחנו בסדר במקלט, ה-33" (בספרדית: Estamos bien en el refugio, los 33). אזרחי צ'ילה דרשו מהנהגת המדינה למצוא את הדרך להחזיר את העובדים הלכודים בשלום לבתיהם ולמשפחותיהם.
מרגע שצוותי החילוץ והעולם כולו, הבינו שהכורים הלכודים חיים, יזמה צ'ילה תוכנית מקפת לביטחונם של האנשים במהלך התקופה שבה הם היו לכודים מתחת לפני האדמה ולחילוצם. התוכנית כללה פריסה של שלושה צוותי קידוח בינלאומיים, ליווי של ממשלת צ'ילה, וייעוץ של מומחים מסוכנות החלל נאס"א ומתאגידים רב-לאומיים מכל רחבי העולם. ב-13 באוקטובר 2010, לאחר 69 ימים, הועלו כל 33 הכורים הלכודים בשלום אל פני האדמה במבצע חילוץ שארך כמעט 24 שעות. לאחר שאחרון הכורים הועלה אל פני הקרקע, הציגו אנשי צוות ההצלה שלקחו חלק במבצע, ושעדיין נותרו מתחת לפני הקרקע, שלט שבו נכתב "המשימה הושלמה, צ'ילה" (בספרדית: Misión cumplida Chile). האירוע הועבר באמצעות מצלמות אל רשתות הטלוויזיה והאינטרנט ונצפה בשידור חי על ידי יותר ממיליארד צופים ברחבי העולם.[7][8][9]
כמעט כל 33 הכורים שחולצו היו במצב רפואי מניח את הדעת. שניים מהכורים סבלו מצורנת, אחד מהם מדלקת ריאות ואחרים סבלו מדלקות בשיניים ומבעיות בקרנית.[10] שליש מעלות מבצע החילוץ שהגיעה ל-20 מיליון דולרים, מומן על ידי תרומות פרטיות והשאר הגיע מבעלי המכרה ומממשלת צ'ילה.[11] בעקבות תאונת המכרה בצ'ילה נוהלו מספר חקירות, שהסתיימו ב-1 באוגוסט 2013, לאחר שלוש שנים, מבלי שהוגשו תביעות פליליות.[12]
.jpg)
הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר. הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-48 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל, והיה אחד הקרבות הקשים במלחמה. במהלך הלחימה כבשה חטיבה 55 את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי, הישג שהיה לאחד משיאיה של מלחמת ששת הימים כולה.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.