מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: שיר של אש ושל קרח

שיר של אש ושל קרחאנגלית:"A Song of Ice and Fire" מוכרת גם בקיצור "ASOIAF" או "ששאוש"ק") היא סדרה של ספרי פנטזיה אפיים מאת הסופר והתסריטאי האמריקאי ג'ורג' ר. ר. מרטין. מרטין החל לכתוב את הספר הראשון בסדרה, משחקי הכס, בשנת 1991 והוא יצא לאור ב-1996. מרטין תכנן במקור את הסדרה כטרילוגיה, אולם עם התפתחות תהליך הכתיבה, הוא הרחיב את העלילה ואת הדמויות ובהתאם שינה את תחזיותיו על מספר הספרים הסופי של הסדרה ל-4, 6[3] ולבסוף 7 ספרים מתוכננים[4]. מרטין פרסם נכון ל-2021 חמישה מתוך שבעת הספרים המתוכננים. הכרך החמישי והאחרון בסדרה נכון לעכשיו, "ריקוד עם דרקונים", יצא לאור בשנת 2011, שש שנים אחרי פרסומו של קודמו, "משתה לעורבים". החל מ-2011, מרטין מעדכן בבלוג שלו ובפורומים וכנסים שונים על תהליך הכתיבה של הכרך השישי, שכותרתו "רוחות החורף", ואף חשף מספר פרקים בכנסים ובבלוג שלו[5]. אחרי ש"רוחות" יצא, מרטין מתכנן לכתוב ספר שביעי בסדרה ששמו העתידי הוא "חלום האביב"[6]. עלילת הסיפור של סדרת "שיר של קרח ואש" מתרחשת ביבשות הבדיוניות אסוס במזרח וווסטרוז במערב, אשר ים צר מפריד בינן. הסדרה עוקבת אחר שלושה סיפורים עיקריים השזורים זה בזה: מלחמת ירושה בין כמה משפחות אצולה על השליטה בווסטרוז עקב מותו של המלך, האיום הגובר והולך של "האחרים" העל-טבעיים באזור השממה הצפוני של וסטרוז מעבר לחומה הגדולה לפלוש לווסטרוז, וסיפורה של דאינריז (דאני) טארגאריין, בתו הגולה של המלך הקודם שהודח במהלך מרד, החיה בחשאי באסוס ומתכננת להשיג מחדש את השליטה על וסטרוז. נקודת המבט של כל פרק בסיפור מוצגת מהפרספקטיבה של דמות שונה. מגוון הדמויות שמציגות פרק מנקודת המבט שלהן גדל מתשע דמויות בספר הראשון, ל-31 דמויות עד הספר החמישי.

ההשראה של מרטין לכתיבה של "שיר של אש ושל קרח" הייתה מלחמות הירושה בין משפחות האצולה האנגליות בית לנקסטר ובית יורק במאה ה-15, שנודעו בשם "מלחמות השושנים" והרומנים ההיסטוריים "המלכים הארורים", שעוקבים אחר מאבקי השליטה במונרכיה הצרפתית במאה ה-14 מאת הסופר הצרפתי מוריס דרואון[7][8]. "שיר של קרח ואש" זכתה לשבחים על הצגת דמויות של נשים מובילות ומשמעותיות לסיפור באופן אמין, והצגת דת ואמונה באופן מורכב ומפורט, כמו גם על הריאליזם של הספרים[9]. נקודות המבט המרובות בספר מבלבלות את הקורא ולא מניחות לו לדעת מהם סיכויי ההישרדות של הדמויות. מרטין משתמש באמצעי זה של נרטיבים מרובים כדי להציג את הדמויות שלו באופן מורכב, כך שדמות "רעה" בפרק מסוים הופכת לכזו שהקורא מזדהה איתה ועם כאבה בפרק הבא. בתוך העולם המעורפל לעיתים מוסרית של "שיר של קרח ואש", מתעוררות לעיתים קרובות שאלות הנוגעות לנאמנות, גאווה, מיניות אנושית, אדיקות, ומוסריותה של האלימות.

נכון לאפריל 2019, הספרים מכרו למעלה מ-90 מיליון עותקים ברחבי העולם[10], לאחר שתורגמו ל-47 שפות החל מינואר 2017[1][11]. הכרך הרביעי והחמישי הגיעו לראש רשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס עם פרסומם[12][13][14]. בין היצירות הנגזרות הרבות שנוצרו בעולם של "שיר של אש וקרח" ניתן למצוא מספר נובלות מקדימות, סדרת טלוויזיה, עיבוד קומיקס וכמה משחקי קלפים, משחק לוח ומשחקי וידאו. סדרת הטלוויזיה שרצה במשך 8 עונות בין 2011 ל-2019, זכתה בפרסים רבים לרבות 4 זכיות בפרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר (2015, 2016, 2018, 2019)[15] ונתוני צפייה שוברי שיאים[16], אשר תרמו לעלייה בפופולריות של הספרים ועלייה משמעותית בקצב המכירה שלהם[17].

ציטוט יומי

העז לדעת!
בלטינית: Sapere aude

המוטו של עידן הנאורות שניסח הפילוסוף עמנואל קאנט בשנת 1784 במאמרו "תשובה לשאלה: מהי נאורות?"

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת



אחת התמונות שצולמה באירועי השפלת אולקוץ' - הרב משה הגרמן חבוש בתפילין מבוקעות, יחף ומושפל בידי חיילים גרמניים בכיכר השוק באולקוץ' (פולין), ביום רביעי, 31 ביולי 1940 כשלמרגלותיו שוכבים יהודים שהוכו ועונו.

אחת התמונות שצולמה באירועי השפלת אולקוץ': הרב משה הגרמן חבוש בתפילין מבוקעות, יחף ומושפל בידי חיילים גרמניים בכיכר השוק באולקוץ' (פולין), ביום רביעי, 31 ביולי 1940, כשלמרגלותיו שוכבים יהודים שהוכו ועונו. שנים רבות הייתה פרשנות מוטעית לגבי התמונה, כאילו השוכבים בכיכר ירויים וכי הרב אמר עליהם קדיש, בטרם נרצח גם הוא. התמונה הוכתרה באותן שנים בכותרת "יום רביעי העקוב מדם".


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.