מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: בית המקדש

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה. על פי המקרא בית המקדש הראשון נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים, בשנת 2929 לבריאת העולם לפי התארוך של חז"ל, ובתקופה המתוארכת עם המאה ה-10 לפנה"ס לפי המחקר. בבית המקדש שבירושלים שבו והתלכדו ארון הברית והמקדש כבימי המשכן בשילה טרם הוצא ממנו הארון ונלקח למלחמה בה נפל שלל בידי הפלשתים.[1][2] בית המקדש שכן בהר המוריה שבירושלים ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, עליה לרגל ותפילה. במקדש כיהנו כוהנים צאצאי אהרן כשלצדם סייעו הלויים, כאשר במרבית התקופה כיהנו בכהונה הגדולה צאצאי צדוק, הכהן הגדול בימי שלמה המלך.[3] לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: סנהדרין הגדולה), שישב בלשכת הגזית והורה הלכה לעם ישראל.[4]

בית המקדש הראשון נבנה, על פי המקרא, על ידי שלמה המלך על הר המוריה, 480 שנה לאחר יציאת מצרים. חז"ל תארכו זאת לשנת 2929 לבריאת העולם. במחקר נהוג לתארך את התקופה ל-930-970 לפנה"ס. על פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נחרב על ידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 3339 לבריאת העולם, ועל פי המחקר היה זה בשנת 586 לפנה"ס.

כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל ובראשם זרובבל בראשית שיבת ציון, בעקבות הצהרת כורש. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי. בית המקדש השני נחרב בעקבות המרד הגדול של היהודים ברומאים, על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר, בשנת 3830 לבריאת העולם, 70 לספירה.

השם "בית המקדש" מופיע לראשונה בדברי חז"ל. במקרא נקרא המקדש לרוב "בית ה'". על-פי האמונה היהודית, בית המקדש עתיד להיבנות מחדש ביום מן הימים ולשמש מרכז רוחני לעם היהודי ולעולם כולו, וכמקום משכנו של האל.[5]

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת



אנדרטה לבית הכנסת של גטינגן שנשרף בליל הבדולח

אנדרטה לבית הכנסת של גטינגן שנשרף בליל הבדולח.


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.