מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
יהדות סרייבו (גם יהדות שָֹרָאי-בּוֹסְנָה) היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, המתקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו. ב-1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 9,000 נפשות והייתה השלישית בגודלה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה לאחר בלגרד וזאגרב.[1][2]
במחצית השנייה של המאה ה-16 התיישבו בסרייבו סוחרים יהודים ספרדים שהגיעו לעיר בעיקר מסלוניקי, ובהמשך הותר להם להקים שכונה יהודית אשר כונתה "אל קורטיז'ו" (בלאדינו: החצר). ב-1581 הוקם בית כנסת לקהילה, וב-1623 מונה לראשונה רב ראשי לקהילה, הרב שמואל ברוך מסלוניקי. ב-1630 הוקם בית העלמין היהודי וב-1731 נקבע תקנון הקהילה. ב-1850 הורשו יהודי סרייבו להתיישב בכל חלקי העיר. ב-1878, לאחר קונגרס ברלין, קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית חסות על אזורי בוסניה והרצגובינה, אך סיפחה אותם דה פקטו. האוסטרו-הונגרים פעלו להפיכתה של סרייבו לעיר אירופית מודרנית, ובכלל זה פיתחו תשתיות ובנו מבני ציבור. במסגרת תהליך זה היגרו לסרייבו משפחות אשכנזיות, בדרך כלל אמידות, ובהן משכילים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. ב-1879 נוסדה רשמית הקהילה האשכנזית בעיר, ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא גדלה לכדי רבע מכלל יהודי סרייבו. ב-1902 נחנך בית הכנסת המרכזי של הקהילה האשכנזית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת ממלכת יוגוסלביה, הייתה קהילת סרייבו אחת מ-117 הקהילות המאורגנות בממלכה, והשלישית בגודלה. המשבר הכלכלי העולמי של 1929 לא פסח על בני הקהילה, ומספר בניה גדל בהתמדה בשל הגירה פנימית לסרייבו מקהילות קטנות ולא מבוססות, בעיקר ספרדיות. התהליך הוביל למשבר חמור, בעיקר בקהילה הספרדית, אשר שליש מבניה הוגדרו עניים. שתי הקהילות פעלו יחדיו למתן סיוע לנזקקים, והשכבה האמידה ייסדה אגודות לקידום החינוך, לסיוע רפואי וסיוע לנזקקים, לצד בנקים קואופרטיביים אשר תמכו בבעלי עסקים מקרב יהודי העיר. ב-1932 נחנך בית הכנסת הספרדי הגדול החדש.
ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה, הוחל בביצוע הפתרון הסופי ביהודי העיר. בין ספטמבר לאוקטובר 1941 נעצרו יהודי העיר וגורשו אל מחנות ההשמדה. ההערכה היא שכ-2,400 מתוך 9,000 יהודי העיר ניצלו ממחנות ההשמדה, וחלקם הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו. לאחר המלחמה חודשה הפעילות הקהילתית ובני הקהילה התערו בחוגי הממשל, התרבות והאמנות ביוגוסלביה החדשה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך ההתפרקות האלים של יוגוסלביה. כחלק מתהליך זה פרצה מלחמת בוסניה. במהלך המלחמה צרו כוחות סרביים על סרייבו במשך חודשים ארוכים תוך הפגזתה. כ-700 מיהודי סרייבו חולצו ממנה והיגרו אל מחוץ למדינה, ובכלל זה לישראל. ב-2007 התגוררו בסרייבו כ-700 יהודים והיא נותרה הגדולה בקהילות יהדות בוסניה והרצגובינה.
לאורך השנים העמידה יהדות סרייבו אישי ציבור כמו: אמריק בלום, אשר כיהן כראש העיר, וסוון אלקלעי, אשר כיהן כשר החוץ של בוסניה והרצגובינה, סופרים כמו אריך קוש לאורה פאפו ויצחק סמוקובליה ורופאים נודעים כמו הגנרל ד"ר רוזה פאפו.
כנסיית נוטרדאם די אוֹ (מכונה גם "כנסית רונשאן") היא כנסייה הנמצאת סמוך לעיירה רונשאן שבצרפת. הכנסייה שתוכננה על ידי האדריכל השווייצרי לה קורבוזיה ובנייתה הושלמה בשנת 1954, נחשבת לאחד מהמבנים החשובים ביותר של האדריכלות המודרנית ולאחת מהיצירות הטובות ביותר ויוצאות הדופן של לה קורבוזיה. הכנסייה, בה הושאר בטון חשוף, מסמנת את סוף המעבר מהסגנון הבינלאומי ו"האדריכלות הלבנה" לברוטליזם. בשנת 2016 הוכרזה, יחד עם 16 מבנים נוספים של לה קורבוזיה, כאתר מורשת עולמית.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.