ערך מומלץ: תל אביב-יפו
הסמליל הממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב. העירייה עושה בו שימוש מאז, גם בעשור השני של שנות האלפיים, שנים לאחר תום חגיגות המאה לעיר.
דגל העיר תל אביב-יפו
צילומים שונים מרחבי העיר
לשנת 2015
| לאום ודת | ||
|---|---|---|
| לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016 | ||
| אוכלוסייה לפי גילאים | ||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||
| גילאי 0 - 4 | 7.8% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 5 - 9 | 5.9% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 10 - 14 | 4.8% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 15 - 19 | 4.2% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 20 - 29 | 14.2% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 30 - 44 | 28.4% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 45 - 59 | 14.8% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 60 - 64 | 4.8% | |||||||||||||||||||||||||
| גילאי 65 ומעלה | 15.1% | |||||||||||||||||||||||||
| לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016 | ||||||||||||||||||||||||||
| חינוך | |
|---|---|
| סה"כ בתי ספר | 163 |
| – יסודיים | 103 |
| – על-יסודיים | 96 |
| תלמידים | 53,713 |
| – יסודי | 30,343 |
| – על-יסודי | 23,370 |
| מספר כיתות | 2,235 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 24.0 |
| לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-2016) | |
תֵּל־אָבִיב–יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה־15. תל אביב–יפו שוכנת לחוף הים התיכון על אדמת כורכר. בשטחה זורמים נהר הירקון ונחל איילון. היא גובלת ממערב בים התיכון; מדרום בערים בת ים וחולון; ממזרח בערים רמת גן, גבעתיים, בני ברק ופתח תקווה; ומצפון בערים רמת השרון והרצליה.
תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית. תל אביב–יפו מוגדרת כ"עיר עולם בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם למעלה ממיליון תיירים זרים בשנה.
בעיר מתגוררים (נכון לסוף 2016) 438,818 תושבים, ומספר התושבים לקמ"ר היה 8,352 איש. באותה עת התגוררו במחוז תל אביב 1,318,300 איש,[2] ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,464,100 נפש.[3] בעיר בולטת תופעת היוממות הגדולה בישראל – כ־64% מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה.
עיר הנמל העתיקה יפו הייתה ראשיתה של העיר תל אביב–יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי לארץ ישראל. לבד מיפו, התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית המאה ה־19 החלו להתגורר בה תושבים יהודים, ואלה הקימו שכונות חדשות מחוץ ליפו הערבית, כמו שכונות נווה צדק, מחנה יהודה, נווה שלום, יפה נוף וכרם התימנים מצפון ליפו.
תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – קרן קיימת לישראל. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות המנדט הבריטי העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר 1934.
ב־1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב–יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.
