תמונה מומלצת
אגם הלבה בניאראגונגו, מאי 2011. ניאראגונגו הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן בתחומי הפארק הלאומי וירונגה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מעט מערבית לגבול עם רואנדה. זהו הר הגעש הפעיל ביותר ביבשת אפריקה.
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
רביעיות החליל של וולפגנג אמדאוס מוצרט הן סדרה בת ארבע יצירות הכתובות לחליל, כינור, ויולה וצ'לו. ברביעיות הללו, כמו בשאר יצירותיו של מוצרט לכלי נשיפה אחד וכלי קשת, תפקיד החליל הוא סולני באופיו. לפיכך, יצירות אלו מהוות חלק חשוב ברפרטואר לחליל, והן מנוגנות ומוקלטות באופן תדיר. רביעיות החליל כוללות את הרביעייה ברה מז'ור קכל 285, הרביעייה בסול מז'ור ק' 285a, הרביעייה בדו מז'ור ק' נספח 171 (או 285b) ואת הרביעייה בלה מז'ור, ק' 298. לרביעיות אלו אופי קליל יחסית, ורוב הפרקים בהן אינם מורכבים מאוד מבחינה מוזיקלית, אם כי הן עשירות במלודיות, במרקמים קצביים ועשירים, ובפיתוח יצירתי של הנושאים בהן.[1]
כל הרביעיות נכתבו בתקופה שבה עבר החליל שכלול מכני, שבו נוספו לו חורים ומפתחות, והתבצע במעבר שבין חליל הבארוק לחליל הקלאסי (שלו, לרוב, עד 8 מפתחות). עם זאת, כל הרביעיות אפשריות לנגינה גם על חליל בעל מפתח יחיד. ידוע גם, שעל חליל כזה ביצע אותן ידידו של מוצרט, החלילן יוהאן ונדלינג.
רביעיות וחמישיות לכלי קשת וחליל היו הרכב קאמרי נפוץ במחצית השנייה של המאה ה-18. בין המלחינים שכתבו להרכב זה ניתן למנות את יוזף היידן, יוהאן כריסטיאן באך, לואיג'י בוקריני, דומניקו צ'ימרוזה, ורבים אחרים. הרכב זה נזנח כמעט כליל בתקופה הרומנטית שבמאה ה-19, אך במאה ה-20 שבו מלחינים לכתוב לו יצירות מעטות.
הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ.
וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.
אגם הלבה בניאראגונגו, מאי 2011. ניאראגונגו הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן בתחומי הפארק הלאומי וירונגה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מעט מערבית לגבול עם רואנדה. זהו הר הגעש הפעיל ביותר ביבשת אפריקה.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.