ערך מומלץ: טום קרין
טום קרין (אנגלית: Tom Crean, אירית: Tomás Ó Croidheáin, תַמָס אוֹ'קְריכְהַן, כונה "הענק האירי"; 20 ביולי 1877 - 27 ביולי 1938) היה ימאי וחוקר אנטארקטיקה אירי. הוא היה חבר בשלוש מארבע המשלחות העיקריות לחקר אנטארקטיקה במהלך העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, בהן משלחת טרה נובה של רוברט פלקון סקוט בשנים 1913-1911, שהפסידה במירוץ אל הקוטב הדרומי לרואלד אמונדסן והתפרקה עם מותם של סקוט ואנשי קבוצת הקוטב שנלוו אליו. קודם לכן יצא קרין לצעדת יחיד למרחק 56 ק"מ על פני מדף הקרח רוס בניסיון להציל את חייו של אדוארד אוונס. על מבצע זה קיבל את מדליית אלברט על הצלת חיים.
קרין עזב את חוות המשפחה ליד אנאסקול בגיל 16 כדי להתגייס לצי המלכותי של בריטניה. ב-1901, כשהיה בשירות על אוניית הצי "רינגארומה" בניו זילנד, התגייס למשלחת דיסקברי של סקוט שנמשכה משנת 1901 עד 1904, ובכך החל את קריירת המחקר והתגליות שלו. אחרי שובו עם ה"טרה נובה", יצא קרין למסע הגילויים האנטארקטי השלישי והאחרון שלו, המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית באונייה אנדיורנס בהנהגת ארנסט שקלטון, שבה שירת כקצין שני. אחרי שהאונייה נלכדה בקרח דחוס ושקעה, לקח קרין חלק בשורת אירועים דרמטית, שכללו חודשים של היסחפות על הקרח, מסע בסירות הצלה אל אי הפיל, והפלגה של 1,500 ק"מ בסירה פתוחה מאי הפיל אל איי ג'ורג'יה הדרומית. עם הגיעם ליעד, היה קרין אחד מן השלושה שעזבו את המחנה ויצאו לחצות את האי, ללא מפות או ציוד מתאים לטיפוס הרים, כדי להזעיק עזרה.
תרומותיו של קרין למשלחות האלה יצרו לו מוניטין של סייר קטבים קשוח ומהימן, וזיכו אותו בשלוש מדליות קוטב. אחרי משלחת "אנדיורנס" חזר לצי, וכשהסתיימה קריירת הצי שלו ב-1920 חזר למחוז קרי. קרין ואשתו אלן פתחו פונדק בשם "אכסניית הקוטב הדרומי" באנאסקול. שם חי בשקט ובצניעות עד מותו בשנת 1938.
