מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
תַּנִּין הַיְאוֹר[3] (שם מדעי: Crocodylus niloticus) הוא מין של תנין בסדרת התנינאים, החי באפריקה. זהו מין התנינאי השני בגודלו; רק תנין הים (שחי בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה) גדול ממנו. אורכו הממוצע של זכר בוגר נע בין 4.1 ל-5 מטרים ומשקלו הממוצע הוא כ-450 קילוגרם (990 ליברות), אך פרטים גדולים במיוחד יכולים להגיע לאורך של למעלה מ-6 מטרים (20 רגל) ולמשקל של קצת יותר מטונה.[4] תנין היאור הוא התנין האפריקני הגדול ביותר וטורף-על בתחום תפוצתו – מרבית אפריקה שמדרום לסהרה והאי מדגסקר ועד ראשית המאה העשרים גם בארץ ישראל.
אף שהוא אינו מצוי בסכנת הכחדה כמין, אוכלוסיות שלו במדינות רבות נמצאות בסכנת היעלמות.[1] הוא מצוי בדרך-כלל בבתי גידול ביצתיים, בנהרות, בבורות מים ובאגמים. תנין היאור הוא טורף מימי-למחצה שאורב לטרפו כשהוא שקוע במים. הוא עולה ליבשה כדי להתחמם בשמש וכדי להטיל ביצים. לרוב הוא ניזון מדגים, מרכיכות, מסרטנים, מעופות ומיונקים (כולל יונקים גדולים), ובהם בני אדם. תנין היאור הוא טורף-על בתחום מחייתו, ונחשב לתנינאי אגרסיבי במיוחד, שתוקף כמעט כל יצור חי, לרבות האדם.[5] יצור זה הורג מדי שנה כ-300 בני אדם בממוצע באפריקה – שני רק להיפופוטם הגדול, המהווה סכנה גם לתנין היאור. תנין היאור מעדיף לתקוף את טרפו ממארב. הוא שוחה במים, רוב גופו שקוע ורק עיניו ונחיריו בולטים, ומחכה לטרף. באמצעות איברי חישה מיוחדים הוא מרגיש לחץ ותנודות במים שנגרמות מתזוזת הטרף. כאשר הוא מאתר טרף הוא שוחה בשקט אל עבר טרפו – ואז מזנק בפתאומיות וסוגר עליו את לסתותיו, גורר אותו אל המים ומטביע אותו למוות. עוצמת נשיכתו של תנין היאור היא מן החזקות בעולם החי כיום (החזקה ביותר שנמדדה בפועל ושנייה אולי רק לתנין הים[א]) ועומדת על כ-22 קילוניוטון (2.2 טון-כוח). שיניו חרוטיות ובנויות לאחיזת הטרף והן ננעצות עמוק בבשר. אחרי שהטביע את טרפו למוות, מבתר אותו התנין באמצעות "גלגול המוות" ובולע נתחים שלמים כולל קרניים, פרסות, עצמות ועור; מערכת העיכול החזקה והיעילה שלו מסוגלת לטפל גם בעצמים קשים אלה.
תניני היאור הם בעלי חיים חברתיים מאוד. הם חולקים אתרי שיזוף (התנין צריך להשתזף תחת השמש כדי להעלות את טמפרטורת גופו, בהיותו הטרותרמי, כלומר "בעל דם קר") כמו כן הם חולקים מזון שהם צדים. מקומם של הפרטים בהיררכיה נקבע על פי גודלם, לפיכך הזכרים הגדולים ביותר זוכים לתנאים הטובים ביותר. נקבות תנין היאור חופרות גומות ליד מקווי מים ושם הן מטילות את הביצים. בכל הטלה מטילה הנקבה כמה עשרות ביצים, ואלו בוקעות כעבור 80–90 ימים. הנקבות שומרות על הקן, וכאשר התנינים הקטנים בוקעים, הן דואגות להם ומשגיחות עליהם מפני טורפים אחרים. למרות זאת, רק מעטים מהאבקועים שורדים עד לבגרות. לתנין הבוגר יש מעט מאוד אויבים טבעיים: בעיקר היפופוטמים, אריות ותנינים אחרים. תוחלת חייו של תנין היאור נעה בין 70 ל-100 שנה.
לתנין היאור מערכת יחסים מורכבת עם האדם. זהו כנראה מין התנין הידוע ביותר בתרבויות האנושיות שמוצאן באגן הים התיכון, לרבות ביהדות. תנין היאור נודע כאוכל אדם והוא שנוא וגם נערץ, במיוחד במצרים העתיקה, שבה נחנטו תנינים ששימשו כאלים. באפריקה תוקפים תניני היאור מדי שנה מאות בני אדם, וחלק גדול מהתקיפות מסתיים במוות.[6] בעקבות הביקוש לעור התנין ניצודו תניני יאור רבים, דבר שהביא לאיום על המין. חוקים להגנת הסביבה, תוכניות שימור, תיירות אקולוגית והקמת חוות תנינאים שבהן מגודלים תנינים לשם סחר בעור, הביאו להתאוששות תנין היאור ומיני תנינאים אחרים בעולם. בארץ ישראל היו תנינים בטבע עד תחילת המאה ה-20, אך כיום הם קיימים בארץ רק בשבי. כיום תנין היאור אינו נמצא בסכנת הכחדה, בטבע מצוים מאות אלפי פרטים ומצב שימורו מוגדר כ"ללא חשש" בידי ה-IUCN (האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע).
.The art of being wise is the art of knowing what to overlook
דיוקן של קורט וונגוט, 1965. וונגוט היה סופר אמריקאי שיצירותיו משלבות סאטירה, קומדיה שחורה ומדע בדיוני. וונגוט, שהחוויות המשפיעות בחייו היו שירותו בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, נפילתו בשבי, וחוויית הפצצת דרזדן בידי בעלות הברית, הצליח לשלב בכתיבתו ראייה הומניסטית עמוקה, וביקורת חברתית המוגשת בסגנונו הייחודי. עם יצירותיו נמנות "בית מטבחיים חמש", "עריסת חתול" ו"יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר".
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.