ציטוט יומי
 |
נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו - מְחִתָּה לוֹ |
 |
| – ספר משלי, פרק י"ג, פסוק ג' | ||
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
וריאציות דיאבלי הוא הכינוי המקובל של היצירה 33 וריאציות על ולס מאת אנטון דיאבלי לפסנתר, אופוס 120, שבטהובן כתב בין 1819 ל-1823. סט הווריאציות נחשב לאחת היצירות המעולות ביותר לפסנתר, החולקת מקום של כבוד עם וריאציות גולדברג של יוהאן סבסטיאן באך. עם זאת, וריאציות דיאבלי יוצרות עולם צלילי מופשט לחלוטין, ומשחקות רק בדימויים של הצלילים. הצלילים כשלעצמם אינם יכולים להביא לידי מימוש אמיתי את האידיאה האמנותית, זו הניתנת לקליטה באוזן הרוחנית בלבד.[1]
דונלד טובי, הכותב בנושאי מוזיקה, תיאר את היצירה "סט הווריאציות הדגול ביותר שנכתב מאז ומעולם". הפסנתרן אלפרד ברנדל מתאר אותה במילים "הגדולה ביצירות לפסנתר". היצירה מכילה, כדברי האנס פון בילוב, "מיקרוקוסמוס של הכשרון הגאוני הבטהובני, או אפילו דמות התמצית של כל עולם הצלילים".[2] ארנולד שנברג כתב בספרו פונקציות מבניות של הרמוניה, כי "הודות להרמוניה שלהן, וריאציות דיאבלי ראויות לתואר היצירה ההרפתקנית ביותר של בטהובן".[3] גישת בטהובן לנושא היא לקחת אחדים מן היסודות הקטנים ביותר שלו - הסמיך הפותח, הקוורטה והקווינטה היורדות, הצלילים החוזרים - ולבנות עליהם קטעים עתירי דמיון, עוצמה ודקות אבחנה. אלפרד ברנדל כתב, "הנושא אינו מושל עוד בצאצא הפרוע שלו. אדרבא, הווריאציות הן הפוסקות מה יש לנושא להציע להן. במקום ליהנות מאישור, קישוט ותהילה, הנושא עובר שיפורים, הלעגה, הגחכה, התכחשות, שינוי צורה, אבל, השמדה ולבסוף התעלות".[4] בטהובן איננו משתמש בחילופי סולמות להשגת גיוון, אלא נשאר בדו מז'ור של דיאבלי לאורך רוב סט הווריאציות: במהלך עשרים ושמונה הווריאציות הראשונות, הוא משתמש במינור המקביל של הטוניקה פעם אחת ויחידה. ואז, לקראת הסיום, בטהובן משתמש במינור הטוניקה בווריאציות 29–31, ובווריאציה 32, הפוגה המרשימה, הוא עובר לסולם מי במול מז'ור. בהגיעו בשלב מאוחר זה, אחרי תקופה ממושכת כל כך בדו מז'ור, יש לשינוי הסולם רושם דרמטי מוגבר. בסוף הפוגה מופיע סלסול מסכם, המורכב מארפג'ו של ספטימה מוקטנת ובעקבותיו סדרה מסתורית של אקורדים חרישיים, מודגשים בהפסקות שתק. האקורדים האלה מוליכים חזרה אל סולם דו מז'ור של דיאבלי בווריאציה 33, שהיא מינואט נשגב.
|
נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו - מְחִתָּה לוֹ |
|
| – ספר משלי, פרק י"ג, פסוק ג' | ||
ערפד מצוי במעוף. הערפד המצוי הוא מין יחיד בסוגו בתת־משפחת הערפדים שבמשפחת הזיזפיים. הערפד המצוי נפוץ ממקסיקו ועד ארגנטינה וצ'ילה. הוא נפוץ באזורים טרופים וסובטרופיים ומתגורר ביערות גשם ובמדבריות. הערפד ידוע עקב תזונתו מדם של חולייתנים שונים, כולל בני אדם ויכול אף להעביר אליהם מחלות קטלניות.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.