מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: ג'יין אוסטן

גֵ'יין אוֹסטֶן (באנגלית: Jane Austen;‏ 16 בדצמבר 1775 - 18 ביולי 1817) הייתה סופרת אנגליה, שהרומנים שכתבה התמקדו בדרכן אל הנישואים של עלמות צעירות מן האצולה הזעירה באנגליה. למרות הטווח המצומצם של הנושאים שבהם עסקה, הגיוון הדל ברקע המעמדי של גיבוריה ומיעוט האירועים הדרמטיים, כבשה אוסטן מקום של כבוד בקאנון הספרותי המערבי, בין השאר בזכות כשרונה בטוויית עלילה, אבחנותיה החדות והמעמיקות, וכתיבתה השנונה, המלוטשת ומלאת ההומור.

אוסטן חיה כל ימיה בין בני משפחתה, שנמנו עם האצולה הזעירה (gentry) של אנגליה. את השכלתה רכשה אוסטן מאביה, שהיה כומר כפרי, מאחיה הגדולים, ומקריאה מרובה. אוסטן עסקה בכתיבה מנעוריה, והתנסתה בכתיבה בסוגות ספרותיות שונות, כולל כתיבה בסגנון רומן המכתבים (רומן אפיסטולרי), אותה נטשה מאוחר יותר. רבים מהרומנים שלה נכתבו בגרסתם הראשונה עוד לפני מלאת לה עשרים וחמש, אך ראו אור בגרסתם הסופית רק שנים מאוחר יותר. משנת 1811 ועד 1816 יצאו לאור הרומנים "תבונה ורגישות", "גאווה ודעה קדומה", "מנספילד פארק" ו"אמה". שני רומנים נוספים שכתבה, "מנזר נורתאנגר" (המוקדם) ו"הטיית לב" (המאוחר יותר), פורסמו בשנת 1818, לאחר מותה. אוסטן החלה לכתוב רומן נוסף, "סנדיטון", אך מתה לפני שהספיקה להשלים אותו.

אוסטן חיה בתקופה של שינויים דרמטיים, בתחילתה של המהפכה התעשייתית ובימי מלחמות נפוליאון, כאשר שינויים חברתיים דרמטיים התחוללו באנגליה ומחוצה לה. כל אלו כמעט ולא מצאו ביטוי בספריה, המתמקדים כמעט באופן בלעדי בחייהם של בני מעמד 'הג'נטלמן הכפרי' - בעלי משרות ורנטות החיים בחסות האציל המקומי, ובעלי אדמות שאינם בני אצולה - ובמכלול הערכים המאפיינים בני מעמד זה, במיוחד אל מול בני האצולה.‏[1]

ביצירתה של אוסטן משולבת ביקורת מלגלגת על הגישה הרומנטית שרווחה ברומנים שנכתבו בסוף המאה ה-18, עם עיסוק בקשיי חייהן הממשיים של נשים התלויות מבחינה כלכלית בגברים ונדרשות להינשא כדי להבטיח את מעמדן. ברבים מהרומנים של אוסטן מוקדש מקום רב למצבים קומיים, אך ברומנים המאוחרים יותר שלה הולכת וגוברת נימה פסימית וקודרת יותר. התיאור הדקדקני והמפורט של אורחות חיי מעמד האצולה הזעירה, כמו גם האפיון המדויק של אופן חשיבתם והמבנה החשיבתי והרגשי של גיבוריה מבשרים את עלייתו של הרומן החברתי-ריאליסטי, שהתפתח במאה ה-19. עיסוקה בסוגיות מוסריות, בדומה לסמואל ג'ונסון, שהשפיע רבות על כתיבתה, ממשיך נטייה קיימת בספרות האנגלית.

במהלך חייה לא זכתה אוסטן להכרה ולהערכה רבה, בין השאר משום שספריה פורסמו בעילום שם. במאה ה-19, אף שספריה המשיכו להימכר, הייתה ההערכה לאוסטן נחלתה של אליטה ספרותית מצומצמת יחסית. לאחר פרסום "הממואר על ג'יין אוסטן", שכתב אחיינה ב-1869, גבר העניין ביצירתה, ומתחילת המאה ה-20 החל להתפתח מחקר ספרותי ענף שעסק ביצירתה. באמצע המאה העשרים נחשבה אוסטן סופרת גדולה בעיני רבים מחוקרי הספרות, ובמחצית השנייה של המאה התרבו המחקרים שבחנו את הרומנים שלה מזווית אמנותית, אידאולוגית, היסטורית ופמיניסטית. לפופולריות של אוסטן תרם העניין הגובר בהיסטוריה של המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, והעיבודים הרבים שהופקו ליצירותיה בקולנוע ובטלוויזיה.

ציטוט יומי

Cquote2.svg

"ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם."

 Cquote3.svg
– ספר חשמונאים א, פרק ד, פסוק נד

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת


סביבונים צבעוניים מעץ בשוק מחנה יהודה, המשמשים כצעצוע מסורתי לחג החנוכה. הסביבונים שבתצלום הם משני דגמים: בצבע תכלת, שעליו האותיות נגה"פ, לתושבי ישראל, ובצבע צהוב, שעליו האותיות נגה"ש, לתושבי חו"ל.

סביבונים צבעוניים מעץ בשוק מחנה יהודה, המשמשים כצעצוע מסורתי לחג החנוכה. הסביבונים שבתצלום הם משני דגמים: בצבע תכלת, שעליו ראשי התיבות נס גדול היה פה, לתושבי ישראל, ובצבע צהוב, שעליו ראשי התיבות נס גדול היה שם, לתושבי חו"ל.

עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.