מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
האימפריה הרוסית
רומניה
נסיכות מונטנגרו
הנסיכות הסרבית
מיליציית האופלצ'נצי מאזור בולגריה
מיליציות גאורגיות
מיליציות ארמניות
מיליציות אוסטיות
30,000 הרוגים בקרבות ועוד 90,000 שנפטרו ממחלות, מגפות וכתוצאה מפציעות קרב[5].
המלחמה העות'מאנית-רוסית שהתרחשה בין השנים 1878-1877 (בטורקית: Harbı 93 - מלחמת התשעים ושלושה או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878) הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו. מלחמה זו היוותה ציון דרך לקראת סיום דרכה של האימפריה העות'מאנית כמעצמה.
הרקע למלחמה נעוץ בהתעוררות הלאומית בחבל הבלקן, יחד עם שאיפת הרוסים להחזיר לעצמם שטחים שאיבדו במהלך מלחמת קרים, לשקם את הדומיננטיות שלהם בים השחור ולהשיג שליטה על מצרי הבוספורוס והדרדנלים, המובילים מהים השחור אל הים התיכון. האימפריה הרוסית למודת הניסיון ממלחמת קרים, החליטה עתה להשיג תמיכה במלחמה בדרכים דיפלומטיות על ידי הצגתה כמלחמת שחרור של עמי הבלקן הסלאביים במאבקם נגד האימפריה העות'מאנית, תוך ניצול חולשתו של השלטון העות'מאני המרכזי, שנבעה מהנסיבות שהובילו לעלייתו של עבדול חמיד השני לכס הסולטנות מחד וחוסר ניסיונו בתפקיד, בעת פרוץ המלחמה, מאידך[6].
כתוצאה מהמלחמה הכריזו נסיכויות רומניה, סרביה ומונטנגרו על עצמאותן הרשמית והתנתקותן מן האימפריה העות'מאנית, אף על פי שבפועל, כבר התנהלו כישויות עצמאיות שנים אחדות. לאחר כמעט 500 שנות שלטון עות'מאני שנמשך מ-1396 עד 1878, הוקמה מחדש המדינה הבולגרית, בשלב זה כנסיכות אוטונומית, במסגרת חוזה סאן סטפנו. בהמשך העביר קונגרס ברלין את בוסניה והרצגובינה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האי קפריסין נמסר לחזקת האימפריה הבריטית ואזור בסרביה והעיר קארס לחזקת האימפריה הרוסית.
![]() |
כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, אַךְ קָשָׁה מֵהֶן הִיא הַהַתְמָדָה. |
![]() |
– חיים נחמן ביאליק |
קו הרכבת ההקפית של פריז, העובר בפארק מונסורי - פארק ציבורי ברובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת, השוכן בגדה השמאלית של העיר. הברון אוסמן החליט על הקמתו בשנת 1860, כחלק מתוכנית ההתחדשות הגדולה של פריז בתקופת הקיסרות השנייה בכוונה להעניק לפריזאים שטחים ירוקים בכל אחת מארבע נקודות היסוד: יער בולון במערב, פארק בוט-שומון בצפון, יער ונסן במזרח, ופארק מונסורי בדרום.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.