תל אבו הַוַּאם הוא תל עתיק בדרום מפרץ חיפה. על התל נמצאו שרידי יישוב ששימש כעיר נמל וכמרכז מסחרי חשוב בתקופת הברונזה המאוחרת, בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית-הלניסטית בארץ ישראל. ההתיישבות בתל לא הייתה רציפה, ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו פערים התיישבותיים בין שכבות ארכאולוגיות המצביעים על תקופות שבהן האתר היה נטוש, ולאחר כמה מאות שנים נבנה מחדש.

התל הנמוך, שבמשך השנים הוסר חלקו העליון ומדרונותיו כוסו בעפר, שוכן בתחומי חיפה מדרום לוואדי סלמאן ולאזור שפך נחל קישון לים התיכון, במרחק 1.5 קילומטר מחוף מפרץ חיפה. גובהו במקור היה כ־8 מטר ושטחו אינו ידוע במדויק. היום שוכן על התל מבנה של חברת החשמל שיסודותיו נחפרו לתוך התל, וכן מספר עמודי תמך לגשר הכניסה של נתיבי המפרץ.

החפירות בסביבת התל החלו בשנת 1922, ובמקום נמצא בית קברות קדום מתקופת הברזל. החפירות בתל עצמו, החלו בשנת 1932, ובשנה זו זוהו שכבות התל. הממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת כללו מבנים, בורות אחסון, בארות, וממצא קרמי עשיר מיובא, אשר העידו על חשיבותו של המקום כעיר נמל. נמצא גם כרטוש של רעמסס השני. הממצאים מתקופת הברזל כללו את בית הקברות, ביצור מסיבי של התל, ומגדל שמירה. הממצאים מהתקופה הפרסית-הלניסטית כללו שרידי ביצורים, ומבני ציבור ואחסון. ממצא נוסף מתקופה זו הוא מטמון מטבעות של 109 מטבעות כסף שהתגלה בתוך פך שהיה טמון בתוך קיר מבנה.