ג'ורג' הרברט ווקר בוש היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-41 של ארצות הברית מ-1989 עד 1993 וכסגן נשיא ארצות הברית ה-43 מ-1981 עד 1989.

בוש נולד ב-1924 במילטון שבמסצ'וסטס. בעקבות המתקפה על פרל הארבור ב-1941 דחה את לימודיו באוניברסיטה, התגייס לצי ארצות הברית ביום הולדתו ה-18, והפך לטייס הקרב הצעיר ביותר ששירת אז בצי (לפני יום הולדתו ה-19). ב-1966 נבחר לבית הנבחרים. ב-1971 מינה אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון לשגריר ארצות הברית באו"ם, וכעבור שנתיים התמנה ליושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. בהמשך מונה לתפקיד מנהל ה-CIA. ב-1980 התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות, אך הובס בפריימריז בידי רונלד רייגן. רייגן בחר בבוש כעמיתו למירוץ, ובעקבות זכייתו בבחירות מונה בוש לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית. כסגן נשיא היה בוש אחראי למספר שטחי פעולה בתחום הפנים, כמו דה-רגולציה ותוכנית המלחמה בסמים, וערך מספר ניכר של ביקורים מעבר לים.

בשנת 1988, לקראת סיום תקופת כהונתו השנייה כסגנו של רייגן, ניהל בוש מסע בחירות לנשיאות, והביס את יריבו הדמוקרטי מייקל דוקאקיס. בכך היה לסגן הנשיא המכהן הראשון שנבחר לנשיאות מזה למעלה מ-150 שנה, והאחרון עד כה. בתקופת נשיאותו של בוש התרחשו אירועים היסטוריים רבים: הפלישה האמריקאית לפנמה, מלחמת המפרץ, נפילת חומת ברלין ונפילת מסך הברזל. בוש חתם על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, אשר יצר גוש סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. במהלך מלחמת המפרץ נהנה בוש מאחוזי פופולריות גבוהים, שנחלשו בהמשך בגלל המיתון הכלכלי, הגרעון התקציבי, והפשיעה בערים. בשנת 1990 העלה את שיעורי המיסים, חרף העובדה שהבטיח לציבור שלא יעשה זאת. הפרת ההבטחה הרחיקה ממנו שמרנים רבים, ובבחירות שנערכו בשנת 1992 הפסיד את הנשיאות, לאחר תקופת כהונה אחת, לביל קלינטון.

בוש עזב את הפוליטיקה בשנת 1993. ב-1997 נפתחו הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים הקרויים על שמו. עם ניצחון בנו ג'ורג' ווקר בוש בבחירות לנשיאות ב-2000 היו השניים לצמד השני של אב ובן שכיהנו כנשיאים, אחרי ג'ון אדמס וג'ון קווינסי אדמס.

בנובמבר 2018 הלך בוש לעולמו.