מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
יהדות זאגרב היא קהילה יהודית הכוללת מספר קהלים החיים בעיר זאגרב בירת קרואטיה משלהי המאה ה-18 ועד ימינו. ב-1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 12,000 נפשות והייתה השנייה בגודלה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה לאחר קהילת בלגרד.[1]
תיעוד ליהודים שהתגוררו בזאגרב קיים מהמחצית השנייה של המאה ה-14 ועד גירושם מהעיר ב-1526 על ידי פרדיננד הראשון מלך הונגריה, בוהמיה וקרואטיה. בראשית המאה ה-18 שבו סוחרים ורוכלים יהודים לאזור, ומשום שנאסר עליהם להתגורר בעיר עצמה, ייסדו קהילות קטנות בכפרים ובעיירות שסבבו אותה. כתב הסובלנות, שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הוביל לראשית ההתיישבות היהודית בעיר. ב-1806 נוסדה רשמית הקהילה היהודית בזאגרב עת התגוררו בה 75 יהודים. במהלך מרבית המאה ה-19 זכתה הקהילה ליחס עוין מצד השלטון המקומי, בעיקר בשל התחרות הכלכלית עם סוחרי העיר. עם זאת, עלה בידי בני הקהילה לפתח מעמד כלכלי איתן ובניה היוו את אבן הראשה של כלכלת העיר המודרנית. לאחר הקרע ביהדות הונגריה התפצלו יהודי זאגרב לשתי קהילות, קהילה נאולוגית גדולה וקהילה אורתודוקסית קטנה אשר לתקופה מסוימת הוכרה על ידי השלטונות כקהילה עצמאית. לאחר כינון האימפריה האוסטרו-הונגרית זכו יהודי זאגרב לשוויון זכויות. ב-1867 הוקם בית הכנסת בזאגרב. ב-1910 מנתה הקהילה 4,233 נפשות, שהיוו 5.67 אחוזים מכלל האוכלוסייה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים תהליך עיור מהיר, שכלל גם את הקהילה היהודית, אשר הכפילה את מספר בניה. ב-1931 נמנו בזאגרב 8,702 יהודים, שנחלקו לשלושה קהלים: קהל נאולוגי, קהל ספרדי שמנה 625 נפשות וקהל אורתודוקסי שמנה 160 נפשות.
לאחר האנשלוס וחלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה, הגיעו לעיר מאות פליטים יהודים. ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית לממלכת יוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. אזור זאגרב נכלל בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית תחת ממשלת הבובות של האוסטאשה. מיד הוחל ברדיפות יהודים תוך פרסום תקנות המגבילות את זכויות הפרט והזכויות הכלכליות של יהודי העיר. החל מיוני 1941 ביצעו שלטונות האוסטאשה אקציות בעיר, עצרו אלפים מיהודי העיר וגירשו אותם למחנות מעצר זמניים ולמחנות ריכוז שונים. במחנות אלו טבחו אנשי האוסטאשה ביהודי העיר תוך שימוש בנשק קר ובנשק חם. מאות הוכו למוות, ואחרים נורו. העצורים שנותרו הובלו למחנה ההשמדה יאסנובאץ. מפקדי הגסטאפו בזאגרב לא היו שבעי רצון מקצב גירוש יהודי העיר, ועל כן בראשית 1942 נטלו את הפיקוד על מבצעי הגירוש. באוגוסט 1942 ובמרץ 1943 בוצעו שתי האקציות המרכזיות האחרונות בזאגרב. העצורים באקציות אלו שולחו בטרנספורטים לאושוויץ. ראשי האוסטאשה סירבו לדרישות הגרמנים לביצוע אקציות נוספות בשל תבוסתה המסתמנת של גרמניה הנאצית במלחמה.
לאחר סיום המלחמה וכינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, שבה שארית הפליטה לעיר וחידשה את הפעילות הקהילתית. ב-1947 התגוררו בזאגרב 2,214 יהודים וכמחצית מהם עלו למדינת ישראל לאחר הקמתה או היגרו לארצות הברית. השלטון הקומוניסטי ביוגוסלביה, אף על פי שהיה ליברלי ממקביליו במזרח אירופה, התנגד לסממנים קהילתיים משום שראה בהם ביטוי של התבדלות. כך נשאה הקהילה אופי חילוני תוך שנכבדיה השתלבו במערכות השלטוניות המקומיות והארציות. לאחר מלחמת העצמאות של קרואטיה, נקט הממשל הקרואטי גישה אוהדת לקהילה היהודית על רקע רצונו לשפר את התדמית הלאומנית שדבקה בו. לקהילה מונה שוב רב ראשי, והוקמו מוסדות חינוך ותרבות עם צביון יהודי בולט. ב-2008 חל פילוג בקרב יהודי העיר, והם נחלקו לשתי קהילות: קהילת "בית ישראל", והקהילה היהודית המרכזית. ב-2016 התגוררו בזאגרב 1,200 יהודים.
מרים הופקינס (1902–1972) הייתה שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית. ב-1930 חתמה על חוזה עם חברת פראמאונט ועבדה עם ארנסט לוביטש, ג'ואל מק'קרי ורבים אחרים, ובהמשך הייתה חלוצה בהופעות בדרמות טלוויזיוניות. הופקינס הייתה מארחת הוליוודית בולטת שפעלה בחוגים אינטלקטואלים ויצירתיים.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.