מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: סקאר

לינדה וולברטון
איירין מצ'י

ג'ונתן רוברטס גילום הדמות ג'רמי איירונס, ג'ים קומינגס, צ'יווטל אגיופור, ג'יימס הוראן עריכת הנתון בוויקינתונים דיבוב ג'רמי איירונס דיבוב בשפה העברית אלי גורנשטיין מידע מקום לידה צוק התקווה גזע אריה מין זכר מקצוע יורש העצר (עד הולדתו של סימבה) מקום מגורים צוק התקווה מקום פטירה צוק התקווה סיבת המוות מוות בקרב דמויות קשורות משפחה זירה
קובו
נוקה
ויטני אויבים מופסה
סימבהלעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סקאר הוא דמות בדיונית של אריה, המהווה אנטגוניסט בסרט האייקוני מבית חברת וולט דיסני, "מלך האריות". שמו נגזר מהמילה האנגלית "Scar" (בעברית: צלקת), שכן הוא מאופיין בצלקת ליד עינו השמאלית. תכונותיו העיקריות הן תחבולנות, קנאות לכתר, מחושבות, קרירות ושנינות. סקאר הוא אחיו של מופסה, דודו של סימבה, אביהם של ויטני ונוקה, בעלה של זירה, ואביו המאמץ של קובו. הוא היה מיועד להיות יורש הכס של ארץ התקווה, אך תואר זה נשלל ממנו עם הולדת אחיינו סימבה. הדבר הוביל את סקאר להרוג את מופסה אחיו ולגרום לסימבה להסתלק מהממלכה על מנת לעלות לשלטון. הוא נתפס גם כמנהיג הבלתי-חוקי של הצבועים, להם הבטיח שוויון זכויות ושליטה על ארץ התקווה. עם זאת, בסוף הסרט הראשון בסדרה מאשים סקאר את הצבועים בהרג מופאסה, ובזעמם הרב הם אלה שמביאים למותו.

דמותו של סקאר צברה שבחים נרחבים מצד מבקרי הקולנוע, שציינו לטובה גם את דיבובו המקורי של ג'רמי איירונס. אף על פי כן, האופי האלים של סקאר, לוח הצבעים הכהה שבו השתמשו האנימטורים לציור דמותו והפעולות התיאטרליות שביצע היו נתונות במחלוקת, כשחלק מהצופים תפסו אותן כגזעניות וכהומופוביות. חרף הטענות, סקאר ממשיך להיחשב לאחת מדמויות הנבלים הגדולות ביותר של דיסני. דמותו ניצבת בראש רשימת הנבלים הגדולים בכל הזמנים של "הפינגטון פוסט", ומדורגת בעשירייה הראשונה של רשימות דומות שפרסמו חברות שונות דוגמת Yahoo! סרטים, אורלנדו סנטינל, E! ו-CNN. סקאר אף דורג בין הנבלים הגדולים בתולדות הקולנוע על ידי אנטרטיינמנט ויקלי.

ציטוט יומי

אֲנִי – לִי מִשֶּׁלִּי אֵין כְּלוּם, גַּם לֹא שֻׁלְחָן!
וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר תָּבוֹא שְׁעַת-חֻלְשָׁה חִוְּרָה,
תִּפְרֹשׂ אֶת אֲרִיגָהּ עַל נֶפֶשׁ מִתְגַּעְגְּעָה
עִם עֶרֶב רַב-אֵימָה אוֹ אֵלֶם חֲצוֹת-לַיִל,
וְהַלֵּב יָגֵעַ כֹּה מִשֶּׁקֶר הֲמוֹן-עָם
וּמִתְפַּלֵּל בַּלָּאט – בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים –
אֶל יָד מְלַטֶּפֶת בְּרֹךְ, אֶל לֵב יָחִיל דּוּמָם,
הַמַּחֲרִישׁ אִתְּךָ, כּוֹאֵב אֶת כְּאֵבְךָ,
בְּצַעַרְךָ לוֹ צַר וּבְגַעְגּוּעִים שֶׁלְּךָ
עַל רֶמֶז כָּל-שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לִקְטַנּוֹת;

שאול טשרניחובסקי / הבית ראשון בשירו "אני – לי משלי אין כלום". בהמשך השיר מתאר המשורר את מקורות השפעתו, ובהם משה רבנו, ישעיהו הנביא, אפלטון, גֶתֶה ושייקספיר.

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת


מצודת ביריה בשעת זריחה. המצודה בתחתית התמונהץ מגדל המצודה בצד ימין, במעלה התמונה יערות, ובחלקה העליון של התמונה שמים כתומים מוזהבים בשל הזריחה. לא רואים בתמונה את השמש הזורחת.

מצודת ביריה בשעת זריחה. המצודה נבנתה בשנות המנדט הבריטי בסמוך למקום בו מצוי כיום מושב ביריה, שהיה זירת האירוע המכונה "העלייה לביריה" בשנת 1946, ומשמשת כיום כמוזיאון המוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. עם הקמת היישוב בביריה על ידי הפלמ"ח כחלק מהמאבק נגד תקנות העברת קרקעות, הוקמה במקום המצודה, בתכנונו של האדריכל יעקב מטריקין, שכיהן כראש המחלקה הטכנית בסוכנות היהודית


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.