ויקיפדיה נכתבת ומתוחזקת על-ידי מתנדבים: כל הערכים והתמונות, כל ההגהות והבדיקות, הכל נעשה על טהרת ההתנדבות. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! גם אם אין לך ענין בכתיבת ערכים מן היסוד, יש שלל דרכים לסייע בויקיפדיה, כגון הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.
ערכים מומלצים הם ערכים שעומדים בקריטריוני האיכות הנוכחיים של ויקיפדיה. מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה:
התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים החלה עם כיבוש העיר ירושלים על ידי הצבא הצלבני בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה של ירושלים לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית לאחר 450 שנים של שלטון מוסלמי. תקופה זו בתולדות ירושלים הייתה סוערת מבחינה היסטורית, והתאפיינה בכיבושים תכופים ובמעברי שלטון בין הצלבנים והשושלת האיובית המוסלמית.
התפנית הראשונה שלאחר כיבוש ירושלים בידי הצלבנים אירעה עם כיבושה בידי צבאו של צלאח א-דין בשנת 1187, ופתיחתה של התקופה האיובית בתולדות ירושלים, הקרויה על שמה של השושלת האיובית - הסולטנות המוסלמית ששלטה במזרח התיכון בתחילת המאה ה-12. בסוף מסע הצלב השישי, בשנת 1229, חזרה ירושלים לשליטה צלבנית שנמשכה עד לשנת 1244, כשהעיר נכבשה על ידי פושטים ח'ואריזמיים. התקופה הצלבנית-איובית הסתיימה עם עליית הממלוכים לשלטון במצרים בשנת 1260 וכיבוש ארץ ישראל על ידיהם.
בתום התקופה האיובית היו בעיר גלים של הרס וחורבן. תחילה נהרסו ביצורי העיר ולאחר מכן מרבית המבנים שבה, כחלק ממדיניות איובית מכוונת של אדמה חרוכה, שמטרתה הייתה למנוע מהצלבנים וממסעות צלב עתידיים כל אחיזה בעיר ובאזור.
תקופה זו, הקצרה יחסית אך סוערת, הייתה יוצאת דופן בהיסטוריה של ירושלים. לראשונה מאז חורבן העיר בשנת 70, שימשה ירושלים כעיר בירה של ישות מדינית עצמאית, סטאטוס שאליו חזרה רק בתקופת המנדט הבריטי במאה העשרים, וחזרה למעמדה המרכזי רק לאחר הכרזתה כבירת מדינת ישראל בשנת 1948.
התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים השפיעה באופן מכריע על ההיסטוריה של המזרח התיכון, והקרינה אל מעבר לגבולות האזור - אל ארצות האסלאם ואל אירופה הנוצרית. מסעי הצלב העלו את השם "ירושלים" למעמד עליון באסלאם, חיזקו וקיבעו את מקומה בהיררכיה של המקומות הקדושים לאסלאם, אך לא הפכו את העיר למרכז רוחני או פוליטי. משנותק גם רעיון הג'יהאד משמה של ירושלים בתום התקופה האיובית, שקעה העיר ומעמדה הגאו-פוליטי ירד, כשהפכה תחילה לעיר משנית באימפריה הממלוכית, ולאחר מכן לעיר שדה באימפריה העות'מאנית.
תהפוכות אלו לא פסחו על הקהילה היהודית של ירושלים, שלמרות הנסיבות הקשות נאחזה בעיר תוך מאבק עיקש בגלי ההרס וההרג ובניסיונות הרואיים לשקמה ולבנותה.
מארי קירי, חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, כלת שני פרסי נובל: פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה", ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום". קירי נולדה בפולין בשנת 1867 שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית. בגלל מינה ובגלל פעולות תגמול אנטי-פולניות של השלטונות הרוסיים לא הותר לה להיכנס לאוניברסיטה ולכן עבדה במשך מספר שנים כמורה. ב-1891 בהיותה בת 24 עברה לפריז ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון, והייתה האשה הראשונה ללמוד שם. קירי נפטרה ב-1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה.