תמונה מומלצת
שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
סיפור גנבת הברָכות מופיע בסוף פרשת תולדות, פרק כ"ז, בספר בראשית. לעת זקנתו, קורא יצחק לעשו בנו הגדול ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיוכל לברכו בברכת הבכורה לפני מותו. רבקה שומעת זאת, והיא פועלת במהירות, במגמה שבנה הצעיר המועדף עליה, יעקב, יזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו אחיו התאום, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שבנו עשו עומד לפניו, והוא אכן מברך אותו.[1]
הסיפור הידוע מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים מחד, אך מעורר תהיות פרשניות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה, מאידך.[2] הפרשנות המסורתית מתקשה לראות ביעקב, שתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים" - בן שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, והיא נאחזת בפשט ובדרש כדי להצדיק את מעשיו של יעקב ולנקות אותו מכל רבב מוסרי. הפרשנות המודרנית-המחקרית מתייחסת אל הסיפור כפשוטו, ורואה בו את אחד מהביטויים הנוספים ליריבות הקיימת בתנ"ך בין אחים ודוגמה נוספת לאמנות הסיפור המקראי שמגולל את אחת הדרמות הגדולות שהתרחשו בתנ"ך בין אח לאחיו, ובינם לבין הוריהם.[3]
מַה לָּךְ תֵּבֵל, תְּסִיתִינִי לְהֶבֶל?
תְּנִי אוֹ לִקְחִי – אֲנִי עוֹד לֹא אֲקַבֵּל,
אֵיךְ אֶשְׂמַח עַל זְמָן, אוֹ אֶתְאַבֵּל?
מְעַט אֶשְׁכְּנָה בָךְ, יְנַשֵּׂא אוֹ יְנַבֵּל,
שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.