תמונה מומלצת
תצלום של כריסטינה נילסון ועליו חתימת ידה. נילסון הייתה זמרת סופרן אופראית שוודית, שכנראה עליה מבוססת דמותה של כריסטין דָאֶה ברומן "פנטום האופרה" (1910) מאת גסטון לרו.
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
דה הבילנד מוסקיטו (באנגלית: de Havilland Mosquito; "יתוש") היה מטוס רב־משימתי בריטי בעל שני אנשי צוות, שהצטיין במספר תפקידים במהלך מלחמת העולם השנייה. המוסקיטו היה מטוס דו־מנועי, שבו הטייס והנווט ישבו זה לצד זה. למטוס היה תכנון לא מקובל - הוא התבסס על עץ לבוד, שהורכב מעץ תרזה ובלזה, בתקופה בה שימוש בעץ נחשב מיושן.
למוסקיטו היו גרסאות שונות שהתאימו אותו למשימותיו המגוונות. כך למשל, נשאה גרסת המפציץ שלו פצצות במשקל של עד כ־1,800 ק"ג, במהירות כזו שהקשתה על יירוטו, ואילו גרסת הקרב ניחנה בכושר תמרון שאיפשר לה להילחם במטוסי קרב חד־מנועיים. תפקידיו של המוסקיטו כללו משימות כמפציץ טקטי, מטוס ביון, מטוס קרב לפעולה בשעות היום או הלילה, מפציץ־קרב, מטוס חדירה ומטוס תקיפה ימית.
המטוס שירת בחיל האוויר המלכותי הבריטי ובחילות אוויר רבים אחרים בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. טיסת הבכורה התקיימה ב־25 בנובמבר 1940, והמטוס היה בשירות מבצעי בין השנים 1941 ל־1956 ושירת גם בחיל האוויר הישראלי עד שנה זו[1].
המוסקיטו התקבל בהתפעלות מצד גורמים רבים, ובהם אף מפקד חיל האוויר של גרמניה הנאצית, הלופטוואפה, הרמן גרינג:
"ב־1940 יכולתי לטוס לפחות עד גלזגו ברוב מטוסיי, אך לא עוד! דמי רותח כשאני רואה את המוסקיטו. אני הופך ירוק וצהוב מקנאה. הבריטים, היכולים להרשות לעצמם אלומיניום יותר מאיתנו, בונים מטוס יפהפה מעץ, בכל מפעל פסנתרים מקומי, ונותנים לו מהירות, שזה עתה הגבירו שוב. מה אתה אומר על זה?"
המוסקיטו היווה השראה לחיקוי גרמני, הפוקה־וולף 154 TA מוסקיטו (Focke Wulf Ta 154 Moskito), שבדומה למוסקיטו הבריטי נבנה מעץ[3].
תצלום של כריסטינה נילסון ועליו חתימת ידה. נילסון הייתה זמרת סופרן אופראית שוודית, שכנראה עליה מבוססת דמותה של כריסטין דָאֶה ברומן "פנטום האופרה" (1910) מאת גסטון לרו.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.