מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
ליבת קרח היא דגימת ליבה שמסירים בדרך כלל משכבת קרח או מקרחון הרים גבוה. הקרח נוצר מהצטברות שכבות שלג שנתיות, ולכן השכבות התחתונות ישנות יותר מהעליונות. ליבת קרח מכילה קרח שנוצר לאורך טווח שנים ממושך. ליבות נקדחות במקדחי יד לשם הוצאת ליבה רדודה או במקדחות מכניות-חשמליות, לעומק של למעלה משני מיילים (3.2 ק"מ), ומכילות קרח שגילו עד 800,000 שנה.
ניתן להשתמש בתכונות הפיזיקליות של הקרח ושל החומר הכלוא בו לשחזור האקלים בטווח הגילאים של הליבה. הפרופורציות של איזוטופי חמצן ומימן שונים מספקות מידע על טמפרטורות בימי קדם, וניתן לנתח את האוויר הכלוא בבועות זעירות כדי לקבוע את רמת הגזים האטמוספיריים כמו פחמן דו-חמצני. מכיוון שזרימת החום בשכבת קרח גדולה היא איטית מאוד, טמפרטורת חור הקידוח היא אינדיקטור נוסף לטמפרטורה בעבר. ניתן לשלב נתונים אלה כדי למצוא את מודל האקלים שמשקף בצורה המדויקת ביותר את הנתונים הזמינים.
זיהומים בליבות קרח עשויים להיות תלויים במיקום. אזורי חוף נוטים יותר לכלול חומר ממוצא ימי, כגון יונים במלח ים. ליבות קרח בגרינלנד מכילות שכבות של לס המתואמות לתקופות קרות ויבשות בעבר, כאשר מדבריות קרים נסחפו ברוח. אלמנטים רדיואקטיביים, שמקורם טבעי או שנוצרו בניסויים גרעיניים, יכולים לשמש לתארוך שכבות הקרח. כמה אירועים וולקניים שהיו חזקים מספיק כדי לשלוח חומרים ברחבי העולם השאירו חתימה על ליבות רבות ושונות, בהן ניתן להשתמש כדי לסנכרן את מאזני הזמן שלהן.
ליבות קרח נחקרו מאז תחילת המאה ה-20, וכמה ליבות שנקדחו בהשראת השנה הגיאופיזית הבינלאומית (1957–1958) הגיעו לעומקים של למעלה מ-400 מ', שיא שנשבר בשנות השישים בקידוח לעומק 2,164 מ' בתחנת בירד באנטארקטיקה. פרויקטים של קידוחי קרח סובייטים באנטארקטיקה כוללים עשורים של עבודה בתחנת ווסטוק, כשהליבה העמוקה ביותר מגיעה לעומק של 3,769 מ'. לאורך השנים נקדחו ליבות עמוקות רבות אחרות באנטארקטיקה, בהן פרויקט מדף הקרח המערבי באנטארקטיקה, וליבות המנוהלות על ידי הסקר האנטארקטי הבריטי והמשלחת המדעית הבין-אנטארקטית (International Trans-Antarctic Scientific Expedition - ITASE) (אנ'). בשנות השבעים החל בגרינלנד רצף פרויקטים שיתופיים, והראשון שבו היה פרויקט מדף הקרח בגרינלנד (East Greenland Ice-Core Project); היו מספר פרויקטים של מעקב, כאשר האחרון, פרויקט ליבת הקרח של מזרח גרינלנד, נועד להשלים קידוח ליבה עמוק במזרח גרינלנד בשנת 2020 אך השלמתו נדחתה.[1]
