ערך מומלץ: אוקאפי
מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)
Okapia johnstoni(Philip Lutley Sclater, 1901[1])
תפוצתו (בצהוב) ברפובליקה הדמוקרטית
של קונגו (בירוק), אפריקה.
האוֹקַפִּי (Okapia johnstoni), המכונה גם "ג'ירף היער", הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו.
עמוק בתוך יערות הגשם שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שוכן "החד-קרן האפריקני", בעל חיים מפוספס וארוך צוואר, הנראה כהכלאה בין זברה לאנטילופה. זהו האוקאפי, היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף, ואחד מני בעלי חיים רבים האנדמיים לחלק זה של העולם, כלומר שאינם מצויים בשום מקום אחר.[3][4] הוא יצור ביישן, זהיר מאד וחמקני, ובעל חוש שמיעה וחוש ריח מעולים המאפשרים לו לנוס בכל פעם שהוא חש בסכנה. זאת, בנוסף לבית הגידול הצפוף והנידח שבו הוא מתגורר ואי היציבות הביטחונית שבמדינתו, מקשים על האדם להיתקל בו בטבע. למעשה, בעוד שסביר להניח כי הילידים בשטחו ידעו על קיומו ואף צדו אותו, הוא לא התגלה למדע עד תחילתה של המאה ה-20, על אף היותו בעל חיים גדול יחסית. לכן, אף על פי שעבר זמן רב מעם גילויו, אורח חייו עדיין אפוף בחלקיו מסתורין גם במאה ה-21. שמו המדעי מוקיר הן את שמו בשפת המקומיים (Okapia) והן את האדם המערבי הראשון שגילה אותו, סר הנרי ג'ונסטון (johnstoni).
פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי.
האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי[הסברים 1] - דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. הנקבה יכולה להתרבות במשך כל השנה, וההיריון נמשך מעל לשנה (כ-13.5-16 חודשים), ולאחריו מסוגל האוקאפי הצעיר לתפקד באופן עצמאי. בראשית חייו, הוא נשאר במחבוא, ומצפה לביקוריה של האם. לעגל קצב גדילה מהיר במיוחד מבין מכפילי פרסה בעלי גודל דומה, ככל הנראה בזכות חלבה העשיר של אמו. בגיל שלוש, הוא מגיע לבגרות מינית.
טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר במסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי (IUCN) כ"נתון בסכנת הכחדה". לפיכך, הוא מוגן בחוק במדינתו, ומהווה אף סמל לאומי. המאמצים לשימורו, מתבצעים בפרט על ידי פרויקט שימור האוקאפי שבשמורת אוקאפי - מקום המחיה החשוב ביותר למין. לרבות זאת, פרטים רבים מוחזקים בשבייה ברחבי העולם, וכן מנוהלים גרעיני רבייה לשימור המין.
