סכר הובר הוא סכר קשת-כבידה מבטון מזוין שהוקם בקניון השחור של נהר קולורדו, בגבול בין מדינות נבדה ואריזונה בארצות הברית. הסכר נבנה בשנים 1931–1936 במהלך השפל הגדול, ונחנך ב־30 בספטמבר 1935 על ידי נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט. בנייתו היא תוצאה של מאמץ כלכלי כביר בהשתתפות אלפי עובדים, וגבתה גם את מותם של למעלה ממאה נפשות. שמו המקורי משנת 1933 היה סכר בולדר, והוא שונה על ידי הקונגרס האמריקאי ב־30 באפריל 1947 באופן רשמי לסכר הובר, על־שם הרברט הובר, הנשיא ה־31 של ארצות הברית.

משנת 1900 לערך, זוהו הקניון השחור של הקולורדו וקניון בולדר הסמוך כאתרים פוטנציאליים להקמת סכר שיביא לשליטה בהצפות שפקדו את האזור, באספקת מי השקיה ובהפקת כוח הידרואלקטרי. הקונגרס האמריקאי אישר את הפרויקט בשנת 1928. ההצעה הזוכה לבניית הסכר הוגשה על ידי קונסורציום "שש חברות בע"מ" (.Six Companies, Inc), שהחל במלאכת הבנייה בתחילת 1931. מבנה כה גדול מבטון מזוין לא נבנה מעולם, וחלק מהטכניקות יושמו ללא הוכחה מוקדמת. מזג האוויר הצחיח ומחסור במתקנים בסמוך לאתר הוסיפו גם הם על הקשיים הרבים ממילא. עם זאת, הקונסורציום מסר את הסכר לידי הממשלה הפדרלית ב־1 במרץ 1936, ובכך הקדים ביותר משנתיים את לוח הזמנים המתוכנן.

סכר הובר יצר את אגם מיד, מאגר המים הגדול ביותר בארצות הברית (בתכולתו המרבית). הסכר ממוקם בסמוך לבולדר סיטי בנבדה, עיירה שנבנתה במקור לעובדי הבנייה של הסכר, כ־48 ק"מ דרומית־מזרחית ללאס וגאס בנבדה. הגנרטורים של הסכר מספקים חשמל לנבדה, לאריזונה ולקליפורניה. סכר הובר הוא מוקד תיירותי מרכזי ומסיירים בו כמיליון מבקרים מדי שנה. כביש 93 העמוס בתנועה, עבר על ראש הסכר עד אוקטובר 2010, אז נפתח כביש עוקף סכר הובר.