מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
.svg){kind=small} כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה. |
שושלת מינג (בסינית: 明朝 – מִינְג צ'אוֹ) הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644[1]. היא הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן). שושלת זו החליפה בשלטון את שושלת יואן של הקיסרים ממוצא מונגולי והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). סין תחת שלטון שושלת מינג הייתה קרויה "אימפריית מינג הגדולה" (大明國, דה מינג גוּוֹ), ושלטה על אזורים נרחבים: בצפונה שלטה בקוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן של ימינו היו אזורי חסות שלה, עליהם הוטלו מיסים, ובדרומה שלטה על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי־פעם.
תחת שלטון שושלת מינג נהנתה סין מ-300 שנים של יציבות. בשרות האימפריה הוקמו צבא גדול שכלל כמיליון חיילים, וצי שכלל כמה מאות אוניות והיה הגדול בעולם בתקופתו. הממשל בתקופת שושלת מינג חידש מנהגים מהמורשת של בני האן: בתחום הממשל חודשה שיטת הבחינות הקיסריות, שהיוו תנאי לקבלת תפקיד בשרות המדינה. בתחום הדת חזר הקונפוציוניזם (וליתר דיוק, הנאו־קופוציוניזם) להיות דת המדינה הרשמית. בתחום החינוך הוקמו מחדש אקדמיות פרטיות רבות ללימודים קלאסיים (书院 שוּיואן) - מוסדות שנסגרו בתקופת יואן, והן היוו מקור לפריחת הספרות, השירה והציור כפי שמעידות היצירות הרבות ששרדו עד ימינו. בנוסף, בתקופת מינג שוכללה שיטת הדפוס המבוססת על אותיות מיטלטלות עשויות עץ וספרים רבים הודפסו במספר עותקים רב. המסחר והתעשייה התפתחו ומגמת העיור התגברה. ההערכה היא כי בתחילת תקופת מינג חיו בסין פחות מ-60 מיליון נפש[2] ובראשית המאה ה-17 הגיע גודל אוכלוסיית סין ל-130-150 מיליון[3].
אין פלא לכן שבמאה ה-19, תקופת השקיעה של שושלת צ'ינג שבאה אחרי שושלת מינג, שבה החלה האוכלוסייה הסינית לרחוש איבה לשליטים המנג'ורים ה"זרים" שהתבטאה בסדרת מרידות כנגד הממשל, הופיעה בגלוי דרישה להשבת שושלת מינג לשלטון.
כנסיית הגואל בסוף המאה ה-19. הכנסייה נבנתה בין השנים 1893- 1898, לאחר שאבן הפינה שלה הונחה על ידי יורש העצר הפרוסי פרידריך וילהלם (שהפך לאחר מכן לקיסר פרידריך השלישי) כשביקר בארץ ישראל בשנת 1869, כחלק מביקורו במזרח התיכון לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ. הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי הסולטאן העות'מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בעת ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.
